אצלי השבוע נפל דבר. אחרי 10 שנים שאני מלמדת יוגה נפרדתי מהקבוצה האחרונה שלי. קריאה מתוכי להניח לזה עכשיו ולהתמקד באימון בשיחות (סאטיה). זה מה שכתבתי להם, ובעצם לכל אחד מכם שלמד ותרגל איתי יוגה לאורך השנים, תודה. נמסטה. *** מתרגלות ומתרגלים יקרים, יש משהו יפה במפגש – עם עצמינו, עם הגוף, עם אחרים – משהו יפה במפגש של הקבוצה הזו. שהתגלגלה בהרבה גלגולים ומתאמנת יחד בקביעות כמה חודשים או כמה שנים תלוי מאיזה זווית מסתכלים. חלקכם מלווים אותי שנים, וחלקכם חודשים. חלקכם הייתם איתי בתקופות חיים שונות וראיתם אותי מתמודדת עם שינויים ואתגרים. חלקכם ליוויתם אותי בדרכי להודו ושלחתי אותי עם יומן מסע שליווה אותי בחלק מהרגעים הקשים, ברכותיכם הזכירו לי את כוחותיי ברגעים ששכחתי אותם בעצמי.
היוגה תמיד הייתה שם. היוגה תמיד שם. ותמיד תהיה נצחית עתיקה חכמה לאין קץ. היוגה שם והשאלה שנשאלת רק היא. האם גם אני? האם אני באה לפגישה הזו עם היוגה? לשעה? כל בוקר? כל שבוע? רק היום? להרף?
האם אנחנו באים? לא תמיד זה פשוט. יש את מרוץ החיים. ולא קל לעצור זה לא פשוט גם כי היוגה היא מראה ולא תמיד קל לראות
ואתם באתם והתמדתם שוב ושוב חזרתם אליה.
אני מרגישה הודיה גדולה. שניתנה לי הזכות לעזור לכם להיפגש עם היוגה עם עדינותה, נוקבותה, תבונתה ואהבתה פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, כמה חודשים, כמה שנים. להיפגש.
אני מרגישה הודיה גדולה על הזכות שניתנה לי להיפגש עם המורה ליוגה שאני במחיצתכם. בזכותכם.
פעמים רבות לפני השיעור שאלתי את עצמי – מה כבר יש לי לחדש? מה עוד יש לי לומר שלא אמרתי. בנוכחותכם יצאו ממני תובנות חדשות, בהשראתכם הבנתי את היוגה יותר לעומק. וגיליתי בי חכמה שלא ידעתי שיש בי. היות ושחרתם ידע. הידע יצא ממני.
ושחרתם ידע. כי אחרת אין דרך להסביר את הבחירה לעצור במירוץ החיים, בעידן הזה. לפנות זמן ומשאבים - כדי להתבונן.
היוגה הייתה אני ואני היוגה במשך הרבה שנים. חבריי קראו לי יעראסאנה וזה הרגיש טבעי ומדויק. עד היום ולמרות הרבה יחסים ציבור שאני עושה לסאטיה יש רבים שמציגים אותי כך – "יערה. יוגה."
היוגה ממשיכה להיות חלק ממני אני מאמינה שתמיד תהיה ואת ההוראה כעת אני משאירה לאחרים. אולי עוד אשוב אליה ממקום אחר, מתחדש. ואולי לא. היוגה נועדה שילמדו אותה בתשוקה, בהתמסרות ובאותנטיות. ההתמסרות, התשוקה והאותנטיות שלי נמצאות כרגע במקום אחר...
ולכן.. למרות יופי המפגש ביני לביניכם לבינה והכאב שיש כשיופי מתפרק וקמל אני נפרדת כעת מההוראה – ובמידה כלשהי גם מצורת המפגש הזה אתכם ומודה לכם. ולכל אחד מעשרות, (אולי מאות) התלמידים שתרגלו איתי ב-10 השנים האחרונות שאפשרתם לי להיפגש עם המורה שאני וללדת אותה מתוכי שוב ושוב. שאפשרתם לי מרחב של נועם וחיבור להתפתח בו ולהתקרב.. אלכם ואלי.
יוגה - זה על התקרבות. מקווה שתמשיכו ללכת בדרך הזו שמקרבת אתכם אליכם.