אני חייבת לשתף אותך בשיחה מרתקת ואינטימית מאוד שהייתה לי לאחרונה עם אישה שנמצאת בסיטואציה מיוחדת. זו סיטואציה פרטית אבל היא הסכימה לשתף באהבה כדי שכולנו נוכל לקבל מזה ערך.
אותה אישה נמצאת בזוגיות מצויינת כבר מספר שנים עם גבר שהיא מאוד אוהבת ומאוד אוהב אותה, הם הקימו יחד משפחה והקשר ביניהם מוגדר מתחילתו פתוח מבחינה מינית.
רגע,
יכול להיות שהנקודה הזו מעוררת בך התנגדות גדולה, אולי אפילו כעס. זה בסדר גמור, הדעות לגבי פתיחות מינית חלוקות ומאוד משתנות מאדם לאדם. לי עצמי יש רגשות מעורבים לגבי הנושא הזה. אני באמת לא רוצה לפתוח כאן את הדיון "בעד ונגד פתיחות מינית בקשר". זו לא המטרה של המכתב הזה. אז בבקשה קחי נשימה ותישארי איתי כי באמת חבל שתפספסי את התוכן.
בכל אופן, אותה אישה נכנסה לאחרונה לקשר נוסף שמרגש אותה מאוד. הכל גלוי וידוע לבן זוגה והוא מפרגן לה ושמח איתה (כן, מדהים שזה יכול לקרות, נכון?).
שאלתי אותה איך היא מרגישה עם ההתחלה הזו. מה בהיכרות הזו דומה ומה בה שונה מהתחלות של קשרים שהיו לה לפני שנכנסה לזוגיות הקבועה שלה. התשובה שלה הרגישה לי כמו מפתח אדיר לכל פנויה שנמצאת בשלב של היכרויות.
"דבר ראשון, הופתעתי מעוצמת הרגשות. זה מדהים שאני ממש מרגישה מאוהבת, אפילו שאני אוהבת מאוד את האיש שלי ואין לי שום רצון להחליף את הקשר איתו. בעבר חשבתי שעוצמת הריגוש שאני חווה בתחילת היכרות נובעת מזה שאני שמה על האדם השני את כל הציפיות שלי להקמת משפחה. אבל מסתבר שלא... עכשיו יש לי משפחה שאני מאושרת בה ובכל זאת אני מאוד מתרגשת ממה שקורה ומצפה לרגע שנפגש."
"ואני יודעת שגם הוא מצפה למפגשים שלנו. אבל הקצב שלנו אחר. אני יותר פנויה לזה ממנו. הוא מאוד עסוק ועמוס, ואולי זה גם מורכב לו רגשית בגלל שאני בזוגיות, אני עוד לא לגמרי מבינה. מה שאני כן יודעת זה שאם זה היה תלוי בי אז בטח היינו נפגשים כל יומיים-שלושה והצורך שלו כרגע זה הרבה פחות, אולי פעם בשבוע..."
"אני זוכרת מצבים מקבילים מהתקופה שהייתי רווקה. אם היה לי צורך יותר אינטנסיבי משלו. הוא לא יזם מפגש, אם אני יצרתי קשר והוא פחות להוט ממני להפגש, אם אני מציעה להפגש והוא לא פנוי... ישר הייתי מאוד נעלבת, נפגעת ונכנסת למתח נפשי גדול.
וגם הייתי מסתבכת מאוד, לא הייתי יודעת איך להיות איתו. הרבה פעמים הייתי נמנעת מליצור קשר כדי לא להיות "יותר מדי". ניסיתי לשחק אותה "קשה להשגה" ולדרבן אותו ליזום. זה היה מייצר המון מתח ובדרך כלל ממש לא הוביל לתוצאות הרצויות.
"זהמאוד שונה ממה שקורה לי עכשיו! בזכות זה שיש לי כבר את כל מה שאני צריכה. יש לי בית, משפחה, אהבת אמת יציבה ושייכות, אני מרגישה הרבה ביטחון וזה לא מערער אותי. אני מבינה, בפשטות שהקצב והצורך שלי ושלו שונים ושזה לא אומר שאני דחויה ולא רצויה. אני לא מפחדת להביע את הרצון שלי להפגש וגם נותנת לו מרחב נשימה וזמן כי אני מכבדת את מה שהוא צריך. זה פשוט. כאילו כל המורכבות והמתחים הרגשיים נעלמו.
ואני גם לא מפחדת להביע את עצמי בפגיעות. יום אחד הוא שאל אותי איך אני מרגישה עם מה שקורה. אמרתי לו שמקסים לי, שאני מתרגשת ממנו, נזכרת ברגעים שלנו במשך היום, מדמיינת אותו וחושבת עליו. אני לא זוכרת שאי פעם הבעתי את עצמי בצורה כל כך פשוטה וחשופה בתחילת היכרות. תמיד הייתי צריכה לצבור ביטחון כדי לבטא רגש, כדי שחס וחלילה לא ישמע שאני רוצה יותר מדי.
והיה עוד משהו שקשור לאי-וודאות. היה איזה שבוע שניסינו לקבוע מפגש. הוא היה מאוד עמוס ויצא פעמיים שהוא אמר "אולי נפגש" אני שמעתי את ה"כן" בתוך ה"אולי" ויצא שעד הרגע האחרון הייתי בהמתנה וציפייה שזה יקרה. בשתי הפעמים לא נפגשנו בסוף וזה ממש הוריד לי את האנרגיה ואפילו עשה לי כאב בטן. אני מכירה את כאב הבטן הזה, תמיד יש לי אותו כשיש חוסר וודאות עם איזה גבר - אם נפגשים או לא.
בעבר, הייתי חושבת שזה שיש לי את כאב הבטן הזה זה בגלל שאני תלותית ונאחזת. אז הייתי מסתירה את זה וחושבת שאני צריכה ללמוד להכיל את חוסר הוודאות.
הפעם הייתי הרבה יותר עדינה עם עצמי ופשוט בעדי. הבנתי שלא טוב לי להשאר על hold עד לרגע האחרון אז בשבוע שלאחר מכן ביקשתי שנתאם כבר בתחילת השבוע ואמרתי לו שאם הוא לא יודע עדיין אז אפשר לדחות לשבוע שלאחר מכן. ובאמת הרגשתי ככה, שהכל בסדר מבחינתי ככה או ככה, פשוט מעדיפה לדעת מה התוכניות. הייתי במקום משוחרר ולא נאחזתי בזה שחייבים להפגש וזה אפשר לי לדאוג לעצמי ולספק לעצמי את מה שאני צריכה -וודאות. אני באה ממקום של מלאות. בסופו של דבר אני חיה עם גבר שאני אוהבת כל כך וממלא את ליבי אז אני לא תלויה בזה שנפגש או לא. שמחתי מאוד שהוא החליט כן לתאם איתי מראש וככה הייתה לי וודאות.
לסיכום, אני יכולה להגיד שיש משהו מאוד משוחרר בהוויה שלי מולו. אני באה ממקום בטוח שיש לי את מה שאני צריכה, אז אני לא תלויה בו ולא נאחזת. אני מרגישה אהובה ובטוחה בחיים שלי אז אני לא נכנסת בקלות לפינה של עלבון וכעס. זה הופך את כל התקשורת ביננו לפשוטה, כנה, חשופה ולכן גם הרבה יותר מרגשת."
אני שומעת את האישה הזו וחושבת לעצמי.
לו היא יכלה, בכל התחלה של קשר שלה בעבר, להיות גם בסטייט אוף מיינד המדהים הזה: רגועה, בוטחת, יודעת את מקומה בעולם, לוקחת לעצמה את מה שהיא צריכה בנחת ללא פחד איך זה ייצטייר או ייתפס... כמה סבל בטח היה נחסך ממנה!
ובדיוק את אותו דבר אני חושבת על עצמי ועל אינספור נשים אחרות שאני מכירה. לו יכולנו להיות בהלך הרוח המשוחרר והבוטח הזה, כאילו אנחנו כבר עכשיו עטופות באהבה ונמצאות בזוגיות נפלאה.
רוצה לנסות?
בואי דמייני שאת כבר נמצאת בזוגיות נהדרת, את מסופקת, מלאה ושלווה.
את יכולה לדמיין את עצמך שם?
איך ההרגשה הפנימית שלך? איך הביטחון שלך? איך שמחת החיים שלך?
אני ממש מזמינה אותך לראות בעיני רוחך את האישה הזו שתהיי.
את רואה אותה?
ומה אם האישה הזו היא זו שמתחילה את הקשר החדש שבפתח?
זו הבטוחה, השלווה המסופקת?
זו שכבר השיגה מה שהיא צריכה ולא דואגת מהעתיד.
מה אם היא זו שעכשיו מחכה לטלפון של הבחור, או מתלבטת אם ליזום בעצמה. מה אם היא זו שכותבת לו עכשיו ווטסאפ או יושבת איתו עכשיו לקפה - מה היא אומרת? מה היא עושה?
את יכולה לראות כמה פוטנציאל יש לזה לספק לנו השראה?
תספרי לי איפה זה פוגש אותך.
ממש חשוב לי לשמוע,
הלוואי שזה יהיה בעל ערך עצום עבורך כמו שזה עבורי.