ואהבת לרעך כמוך

צהריי היום אני מהגרת מרחובות לפרדס. אני כבר על הכביש הרחב שמוביל צפונה, רגע לפני המחלף לרשל"צ.

טלפון: "הי יערה, הארנק שלך אצלי, מצאתי אותו ברחוב, יש לך פה 300 ש"ח. ילדים יכלו למצוא ולקחת. כרטיס אשראי.. חיפשתי את הטל' שלך בפייסבוק, בואי הוא אצלי."

רגע לפני המחלף.

"מה??? תודה!! רגע, איפה אתה? ייקח לי זמן לחזור..אני יורדת."

איזה תזמון! יורדת במחלף. ואני רק חושבת מה היה קורה אם הייתי מגלה את זה כשאני כבר בפרדס חנה! אפילו לא שמתי לב שאבד. הייתי קצת מעופפת אחרי דיקור, קראתי לקוקו שייכנס לאוטו.. וזה כנראה נפל.

תודה תודה תודה תודה.

תוך 20 דק' שוב ברחובות. פוגשת את יניב בקיוסק שבקצה הרחוב. איש עם עיניים מאירות וחיוך ענק. "בטח" הוא אומר לי.. "ואהבת לרעך כמוך, לא?"

יניב עושה הפעלות לימי הולדת ואירועים. אמנם לא התנסיתי בעצמי אבל ממליצה על האדם הזה שהעיניים שלו מאירות, החיוך שלו ענק והלב שלו נקי, פתוח ונדיב. מאמינה שממקום כזה יכולים לצאת דברים טובים. האיש הזה מאוד שימח אותי היום והזכיר לי שחברים נמצאים בכל מקום.