אחד הדברים שהתבהרו לי, שידעתי, אבל הבנתי עכשיו יותר, זה שהפליטים מישראל שמגיעים לרואנדה ואוגנדה מאבדים למעשה כל מעמד. אפילו מעמד פליטות. הם מגיעים עם מסמך זמני שנלקח מהם באופן שיטתי עוד בשדה התעופה ונשארים ללא כלום. זה לא מאפשר להם לפנות למשטרה כששודדים אותם (שוב ושוב), או לעבוד למחייתם, או לקבל כל זכות אדם שהיא. הם אפילו לא יכולים להתקבל להתגורר במחנות פליטים.
עד היום לא ידעתי שצריך תנאים כדי להתקבל למחנה פליטים. ידעתם? עבור פליט סודני שהיה בישראל - זו יכולה להיות משאת נפש לא מושגת.
לכן הם מתגלגלים ברחובות ולכן עבורם אוגנדה ורואנדה הן רק מדינות מעבר. מהן הם יצאו למסע פליטות נוסף מלא סכנות, שספק אם יישרדו אותן.
מדינת ישראל טוענת שהכסף שהיא נותנת ל"מהגרים מרצון" יאפשר להם לחיות כשנתיים שלוש. ואני שמעתי ממקור ראשון, פליטים שמספרים איך בנדודים בדרכים גנבו מהם אלפים.
סביר שהכסף הזה לא יישאר אצלם. גם אם הוא בבנק. חוטפים אותם ומאיימים על החיים שלהם ורק סכומי עתק יכולים לפדות אותם בחזרה.
לכן, כל כסף שמדינת ישראל מבטיחה לתת להם הוא חסר משמעות כי הוא נשדד ונלקח ונבזז. כשאין לאדם חוק ששומר עליו שום סכום לא יציל אותו. בפרט כשכולם יודעים שיש לו סכום אך אין לו שום זכויות והגנה כמה קל לגנוב ממנו?
בנוסף, כשפליט מישראל מגיע חזרה לאפריקה יודעים עליו שהוא היה בכלא אבל לא יודעים למה, אז מניחים שהוא פושע והוא מקבל יחס כזה. ***
למדינת ישראל יש כל מיני דרכים אלגנטיות להציג את ה"מבצע". אבל: זו לא "הרחקה" ולא "יציאה מרצון". זה גירוש. "יציאה מרצון" זו מכבסת מילים שמזכירה נוסחים של המשטרים הכי חשוכים בהיסטוריה. ומה שקורה כאן עכשיו זה - גירוש. וזה פשע נגד האנושיות והאנושות.
יש כיום משבר פליטות בעולם. 66,000,000 בני אדם פליטים. רק טבעי שישראל תקח על עצמה משהו בנטל הקליטה. מדינה מערבית, מפותחת. 40,000 איש זה מינימום הכרחי, להתנער מהשותפות, הערבות, והאחריות שלנו זו עליבות נפש וצרות לב. וכשמדובר על גירוש אנשים שכבר חיים כאן, ואין להם שום מקום בטוח להיות בו בכל העולם זה, פשע. ***