אז ככה זה נראה ומרגיש להיות בול במקום שלי. ביום חמישי, אחרי שכל הבופה המושקע שהכנתי היה מוכן, והבנות המקסימות התחילו להגיע - אז הרגשתי כמו ילדת יום הולדת. אהובות ויקרות לי כל אחת בדרכה נכנסו לביתי במלוא הכוונה והפתיחות לקבל את מה שתמי ואני תכננו לתת. חלקן הגדילו לעשות והוסיפו משלהן לשולחן. רציתי שיהיו 12. כיוון שאין כרטיסים מכורים מראש וידעתי שתמיד יש אחוזי ביטול (ילד חולה, בייביסטר וכו). כיוונתי לרשום 15 כדי שבאמת יהיו 12. היו רשומות 10 והשלמתי שהקבוצה כנראה תהיה קטנה יותר. אבל ברגע האמת קרה משהו שהפתיע אותי: לקראת הערב נרשמה עוד אחת וכולן הגיעו. בסופו של דבר ישבו 11 נשים בסלון שלי, בגילאים מגוונים, בסטטוסים שונים, והמשותף לכולן - שכולן רוצות זוגיות. ביקשתי שיגיעו בזמן ובדיוק בשעה המדוייקת התחלנו. לא זוכרת מתי התרגשתי ככה. אבל זו הייתה התרגשות אחרת, טובה. לא התרגשות שיש בה לחץ ודאגה ומתח. ממש כמו ילדת יום הולדת שמתהפכת במיטה כי היא יודעת שבארון יש מתנה מרגשת, וכשיעלה הבוקר משהו נפלא עומד להתרחש. ככה הרגשתי. ואז... חגגתי. ועבורי החגיגה הייתה להרגיש את החופש שלי להביא את עצמי, לשתף בידע שרכשתי, בנסיון שלי, בחוויות שחוויתי, בחומרים שכתבתי ויצרתי. ולהרגיש את המנעד הרחב שלי. מישהי שואלת שאלה, והי – זה זורק אותי לפרק אחר בתוכנית, אבל הכל כשורה, יש לי עוד ועוד מה לתת. באופן ספונטני לגמרי – תמי ואני העברנו את השרביט ביננו. דברים שלא תוכננו מראש היא הוסיפה לערב מתוך הידע העצום שלה כמטפלת. היה ערב כל כך מגוון ועשיר. והשיתוף. בעדינות, מבלי שאף אחת הרגישה מחוייבת, התחילו נשים לשתף. לחלוק מתוך תרגילי התבוננות, לקבל את ההקשבה של בנות הקבוצה. מחבורה של זרות, נוצר בערב אחד מעגל נשי אינטימי וקרוב שהיה פשוט מענג להיות חלק ממנו. יצאתי באורות. ואני כבר 3 ימים נישאת על הגל המופלא הזה.
אחד הדברים שהכי שימחו אותו הוא שבסוף הסדנה, במעגל הסיכום, כל אחת אמרה משהו אחד שהיא לקחה. ו... כל אחת אמרה משהו! מנושא אחר, מתחום אחר. זה המחיש לי כמה הסדנה הייתה עשירה ומגוונת ונגעה והתחברה לכל אחת בדרכה.
ומאז יום חמישי אני ממשיכה לקבל תגובות והודעות כל כך משמחות: שהיה להן ערב קסום ופותח לב, שהן קיבלו המון השראה ושתובנות משמעותיות ממשיכות ליפול. חלקן ביקשו לעשות סדנאות המשך שיאפשרו העמקה. וואו. פשוט וואו.
חברה שאלה אותי מה אני לקחתי. חשבתי ועניתי לה: את זה שגדלתי. לפני כמה חודשים בלבד כל זה בכלל לא היה אפשרי. אף פעם מעולם לא הנחיתי קבוצה כזאת. אני לא מנחה סדנאות. למען האמת יש לי קושי עם קבוצות. אולי זה קשור לחששות חברתיים שסחבתי איתי, זכרונות קצת כואבים מחוויות הדרכה שהיו לי בנעורים, לא בטוחה. כל פעם שניסיתי להרים קבוצה ליוגה – הקבוצות נשארו קטנות ואינטימיות. כשניסיתי לפתוח סדנא זה לא ממש התרומם. והפרטי? הקליניקה הפרטית, הלכה ופרחה לאורך השנים. באישי אני אלופה. אבל לפני כמה חודשים משהו דגדג לי בבטן והבנתי שזו רמת ההתפתחות הבאה שלי. להעביר סדנאות. וזה היה נראה כל כך רחוק ולא אפשרי. כל הסדנאות שניסיתי אי פעם להעביר ולא התרוממו, קמו ועמדו לנגד עיני ואיימו עלי בהזדמנות נוספת לומר לעצמי שנכשלתי. אני שמחה שלקחתי אז נשימה עמוקה ונתתי לעצמי לגדול ממקורות השראה נפלאים. רוצה להודות מכל הלב לכמה אנשים שבמרחב שלהם שבמרחב שלהם קיבלתי ערך משמעותי השנה ותרמו באופן ישיר להיווצרות של "סלון כלות רגשי" קודם כל ולפני הכול, לחברתי האהובה כל כך – תמי בן הדר. המטפלת והזמרת המוכשרת בטירוף. שעזרה לי לראות שיש בתוכי סדנה, לילד אותה מתוכי ולהוציא אותה לאור. שנושאת אותה איתי - שותפה מלאה ותומכת באינסוף דרכים ורמות. למאמנת הסאטית מופלאה שלי – שהיא מרחב הכי מאפשר, חומל, קשוב ומיטיב בעולם עבורי. חכמה ורגישה באופן לא רגיל - מורן בן ארויה. דרך כל הפחדים והכאבים שהיו בי השנה עברת איתי והיית מיכל מאפשר להכל. מורני, את ענקית ואני אוהבת אותך כל כך! ללירז רון פבין – המאמנת והמנטורית לזוגיות. למדתי ממך המון, אוקיינוס שלם של ידע. ויותר מכל הידע שאני יכולה לומר במילים – למדתי ממך מתיקות, תקשורת קרובה, קלילה ושובבית. אני כל כך אוהבת את ההוויה שלך - היא פשוט מדבקת!!! לאורקה המדהימה – כשזכיתי להיות בקורס שלך השנה הזכרת לי לי את הכוח והעוצמה של מעגל נשים. במרחב שלך הלחנתי שיר שכתבה יערה בת ה-16 ושרתי מול קהל אחרי שנים שנמנעתי, את פרגנת. רק באור, רק בטוב וזה אפשר לכולנו לזרוח! השיר הזה הוא עמוד תווך במופע ולא היה יוצא לאור בלעדייך. תודה שעזרת לקול החנוק שלי להשתחרר ולצאת לאור. מעוז יעקב היקר – פעם ראשונה מזה הרבה זמן, אם לא בכלל, שהייתי חלק מסדנה קבוצתית ותהליכית. ההנחיה שלך (וכבר אמרתי לך שאתה מנחה בחסד בעיני) הייתה עבורי מעוררת השראה והזכירה לי את הגעגוע הזה לדבר שעוד לא עשיתי קודם – להנחות סדנה בעצמי. הרבה פעמים הסתכלתי וחשבתי: אה, ככה אני רוצה. זו האנרגיה, זו האוירה. תודה! יעל תלם - היוצרת הבלתי נלאית, היצירתית בטירוף, המשלשלת שירים ולחנים מהשרוול. המורה בחסד. מפגש אחד שלך יילד מתוכי, שירים ואפירמציות שהן עמוד תווך במופע-סדנה. וכן, האנשים שהכי תומכים בגדילה שלי, כל הזמן הם אתם ההורים המדהימים שלי. שאף מילה לא תבטא איך וכמה. אז אני מעדיפה פשוט להניח ולשתוק. תודה יקום יקר על החיבוק הענקי הזה ושאתה מאפשר לי להגשים משהו שלגמרי ברור לי שנועדתי לעשות ולתת בעולם. כל כך כיף לי בתפקיד הזה. אני רק רוצה עוד ועוד. איזו ברכה זו לעזור לנשים להגיע וליצור זוגיות נפלאה בחיים שלהן. אני כבר מתרגשת מ"סלוני הכלות הרגשיים" שעוד יבואו (הזמינו אותנו כבר גם לתל אביב וגם לירושלים, ובפרדס חנה רשימה ארוכה של מתעניינות. אם אתן רוצות כתבו לי ואיידע אתכן!) ככה נראית חגיגה אמיתית. תכל'ס זה ממש כיף. תודה <3
תמונה: ענת לוינסקי - צילום בעיניים אוהבות