ויש גם כמה דברים שהם של שנינו. הרגלים כאלה שמאפשרים לנו לטפח את גינת הזוגיות שקיבלנו. ובגלל שיש כמה טריקים ממש מוצלחים אז אני חייבת לשתף אתכם!!!
אני מתחילה בבסיס - דברים שלא אנחנו המצאנו אבל אספנו מאחרים ואנחנו מיישמים - עובד לנו ומומלץ מאוד: קודם כל - לא להאשים ולא לפגוע ולא לאיים. לפחות לא במכוון. לעולם. נקודה. להלל, לרומם, להעצים כל הזמן וכמה שיותר. להתעמת כשמשהו לא עובד. לא שומרים בבטן. מותר לריב, אבל בכבוד. מותר להביע כעס, אבל לעולם לא לפגוע במכוון. לא מסתירים. כלום. לפנות זמן להיות יחד, באופן מכוון. אנחנו לא מוותרים על הדייט שלנו פעם בשבוע, זמן שהוא של שנינו. וזה החלק שאני הכי מחכה לו כל השבוע. זה הפרס שלי על זה שאני מתמודדת יפה עם להיות יערה. להתעניין אחד בשניה - איך יהיה היום שלך בבוקר? איך הוא היה בערב? ללכת לישור רק באהבה, עם חיבוק וקרבה. להביע מלא אהבה ובכל דרך. לבני אדם שונים יש שפות שונות של אהבה - מגע, מילים, מעשים - להיות נכונים להביע אותה בכמה שיותר דרכים, ולהיות פתוחים לקלוט אותה כשהיא ניתנת בדרכים מגוונות. ועוד משהו שממש עובד לנו זה ששנינו פתוחים למגוון גדול של חוויות שונות: מלונה פארק ועד כנס מיניות, מפסטבלים בטבע ועד לחדר בריחה, לארוחות שישי עם חברים, לרקוד ולראות סרט. פשוט לחוות כמה שיותר יחד. זה כל כך מחבר!
ועכשיו לשתי ההברקות שהן שלנו ויש עליהן זכויות יוצרים ;)
1. פנקסנות וורודה: לזכור ולציין אחד לשני את הדברים הגדולים והקטנים שאנחנו מוקירים. הפנקסנות הוורודה שלנו התחילה כשליאור אמר לי פעם, באיזה כנס - "בזכותך אנחנו כאן". ואני אמרתי לו - "מה פתאום? אתה הבאת אותנו לכאן!" ואז הוא הזכיר לי שאני שמתי לב שזה קורה והצעתי שנלך. "פנקסנות" אחד המנהגים שיש להם יחסי ציבור הכי גרועים ביחסים. ותכל'ס - בצדק. פנקסנות מחריבה קשרים. לשלוף ברגעי ריב קלפים מהעבר זה כל כך פוגע. אבל פנקסנות ורודה זה ממש משהו אחר. לשלוף פתאום ברגעים לא קשורים רגעי תהילה מהעבר, לזכור אחד לשניה את הדברים הקטנים והגדולים. הוקרה הוקרה ועוד מלא מלא הוקרה.
2. ביקור בעבר: הכל מושלם, עם פרפרים ופיות. תמיד. הכל פנטזיה עם חדי קרן עפים אל השקיעה. עד שזה לא ולפעמים זה לא. לפעמים מאוכזבים וכועסים. לפעמים יש אי הבנות. לפעמים עושים טעויות. לפעמים בלי לשים לב מעגלים פינות וזה יוצא ממש רע ואז מישהו נפגע. וזה יכול לקרות. מה שגילינו, זה שאחרי שליבנו את הדברים וחקרנו מה היה "לא בסדר", אחרי שכעסנו ופרקנו וביררנו והבנו מה לא עבד לנו. אחרי שהבנו אחד את השניה. אז יש הזדמנות לתקן. ואז אנחנו מדמיינים שאנחנו כמה שעות אחורה ועושים את זה כאילו מחדש. ליאור מצלצל אלי (כאילו) ואומר לי (באמת) את הדברים באופן שהיה לי הכי נכון לשמוע (כאילו) הם ממש קורים עכשיו. ואני עונה לו (באמת) כאילו זה ממש רלוונטי עכשיו. ואנחנו משוחחים על הדברים שקרו קודם כאילו הם רק עומדים לקרות.
זה מין משחק תפקידים כזה שבו שנינו משחקים את היערה והליאור שהיינו לפני כמה שעות. ואנחנו מקבלים הזדמנות חוזרת לתקן ולהיות מחדש אחרי הלמידה שעשינו. ומה שיפה זה שאפילו שהטעות כבר קרתה, וכבר מישהו נפגע, יש משהו בשיחזור הזה של הסיטואציה שממש מתקן את החוויה. אפילו אם במציאות כבר אי אפשר לתקן את מה שהיה. הלב מרגיש שכן.
זה סטארט אפ שלנו, ממש שימושי ומומלץ. ואם זה לא לגמרי ברור אז אני אכתוב על זה פוסט נפרד כי חשוב לי שזה יהיה נגיש ותשתמשו בזה! זה באמת עובד.