מסתכלת על החיוך השובה והמבט של הבחורה הזו. כמה - חיים, תקווה, שמחה ואמונה.
הם מזכירים לי נערים ונערות שלימדתי ואהבתי כל כך... שמצאתי אצלם ים של אמת, יופי ונועזות. הכאב על האופן שבו סיימה את חייה הולם בי. ככה? באמת, ככה? מי ייתן שנדע להתמיר את הכאב הזה לריפוי בעולם ולהפוך אותו למקום שראוי יותר לחיות בו. תודה על שהיית,
אישה צעירה. תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.