בפגישת פעילים נגד הגירוש, לפני שבועיים, עלה בי הרעיון: תיכף פורים. להתחפש לאפריקאית, להחליף תמונת פרופיל ולעודד עוד אנשים לעשות דבר דומה. זו הייתה נראית לי דרך חזקה ואפקטיבית להביע תמיכה ומחאה. אחר כך שיחות עם אנשים עוררו בי ספקות. אולי זה עלול דווקא לפגוע בפליטים? אולי זה יתפרש בצורה לא טובה? כמעט ירדתי מזה. אבל הקריאה הפנימית הייתה חזקה ודחפה אותי, לצבוע לשחור, לעשות צמות, לקנות איפור פנים ולעשות סרטון שזכה לתגובות מרגשות (למעלה מ-1000 צפיות בינתיים. קישור בסוף) בשבת בביקור במתקן בחולות: בחור מאריתריאה התיישב לידי וליד שני הבחורים שאיתם דיברתי ושאל על הצמות השחורות שלי: ''מי עשה לך את זה? את מזכירה לי את אמא שלי'' (וואו... מרגש). ופתאום כולם שאלו והתעניינו. סיפרתי לו שבחורה אתיופית, שזו הייתה הדרך שלי להביע תמיכה בהם. הם רצו לדעת מה הצבע האמיתי שלי והראיתי להם תמונה בפייס. ואז כבר סיפרתי על הסרטון. הם רצו לראות. עכשיו פחדתי. איך הם ירגישו כשיראו אותי ככה עם פנים צבועים? רק שזה לא יפגע. רק שזה יקרב. הפעלתי אותו בסמרטפון וככה... התקבצו סביב המסך הקטן עוד. מעגל של כ-8 בחורים ואני. יחד קראנו את השלטים שכתבתי כמה ימים קודם: i stand with refugees, you are my brothers and sisters, we all have the same blood. דקה וחצי של הסרטון... הייתי במתח. מה עובר בהם עכשיו? איך זה עבורם לראות את זה? הסרטון נגמר. ואני לקחתי נשימה וכמה רגעים. ואז התעניינתי: איך הרגשתם? איך היה לכם לראות את זה? דויד מאריתראה שכמעט לא דיבר קודם אמר: "טוב, זה עשה הרגשה טובה". ואסי, גם הוא מאירתריאה דיבר יותר בהרחבה: " זה דברים שכתובים בספרים, שלכולם יש אותו דם וכל זה, אבל זה שהלכת והשקעת מהזמן שלך לעשות את זה, זה גורם לי להרגיש ממש טוב. שאנחנו לא לבד. זה מעודד. זו הרגשה ממש טובה." אחר כך השיחות כבר התגלגלו מעצמן. הם סיפרו לי מאיפה באו ומה עברו. ובסוף נפרדנו כחברים והצטלמנו. המחווה הפשוטה הזו של הצמות התחילה משהו ואפשרה למשהו מיוחד להיפתח. בערב שאל אותי עליהן בחור מפרדס חנה וזה עורר שיחה על הגירוש והמחאה. שיחה שלא הייתה מתפתחת אחרת. אז אחרי שבוע וחצי של ספקות הנה אני כאן. שלמה. שמחה על הצעד. מחליפה את תמונת הפרופיל שלי ומזמינה גם אתכם. פורים עבר, אבל לקפוץ למספרה אתיופית לעשות צמות זה קל (וגם כיף). לצבוע לרגע את הפנים לחום ולהצטלם, לצבוע שיער לשחור לנועזים יותר. אני בעד :) מוזמנים להצטרף אלי ולהחליף גם אתם תמונות פרופיל. תארו לכם את הפייסבוק מתחיל להצבע בפרופילים האפריקאים שלנו. ככה לא נוכל לשכוח מה קורה כאן. ובדרך, ניתן לאנשים האלה, שחיים עכשיו בחוסר ודאות קשה מנשוא ובאיום על החיים שלהם, את ההרגשה שאנחנו יחד ושהם לא לבד. קישור לסרטון.