חבורה של למעלה מ-10 נערים ברכבת. מדברים בקולי קולות כמו שרק נערים יכולים. צועקים. אחד דופק צרחה. סתם לכיף. שמים מוזיקה חזקה.
פתאום אני רואה את הגוף שלי קם: "הי חבר'ה בבקשה תורידו ווליום"
"חחח.... של מה?" הם שואלים וצוחקים.
"של הצעקה, המוזיקה, את יודעים. לא נעים"
חבורה גדולה של נערים רעשניים. פעם הייתי חושבת אלף פעם לפני שהייתי מעיזה. כי אולי תתפתח אלימות. וייתקפו אותי? אולי ייצחקו עלי או יזלזלו בי?הפעם הגוף שלי היה זריז ממני. לא כיף לי ואני מבקשת התחשבות.
"למה, איזה מוזיקה את אוהבת? נשים לך"
"אני אוהבת חוה אלברשטיין אבל אל תשימו חזק שלא נפריע לשאר האנשים"
הנה, איך אמרת? איינשטיין? אריק איינשטיין?" ( הם חרדיים, פחות מוכר להם)
"יאללה שים שים אלברשטיין!"
" יו, איזה כלב חמוד"
מלטפים את קוקו.