שבוע אחורה.
חמודי בא לטפל בכמה עניינים נחוצים בבית. איש מקצוע מעולה ואדם מקסים. כשהוא מסיים אני בודקת איתו אם הוא מעודכן בנוגע לאסדות. "הולכת להיות מחרתיים פליטה מאסיבית של מזהמים. אנשים רבים מתפנים, אין הודעה רשמית מהמדינה." הוא מתעניין.
כי הוא בן אדם, והבריאות שלו ושל הילדים שלו חשובה לו כמו לכולם.
המידע על האסדות מתגלגל בעצלתיים מפה לאוזן ובאופן טבעי מחלחל אל המקומות שמובילי המאבק מקושרים אליהם יותר. כלומר יישובים יהודיים. אין הודעה רשמית מטעם המדינה, והתקשורת לא העלתה את זה כלל עד לשבוע האחרון. שזה מדהים ביחס לטירוף שהולך כאן בסביבה.
אני לא הכי טובה בהסברה ובדרך כלל אין לי הרבה סבלנות לזה. אבל הפעם זה מרגיש לי חשוב במיוחד ואני נותנת את המיטב שלי. המידע הזה חדש לו והוא מופתע. אנחנו מתיישבים ורואים סרטון הסברה והוא ישר חושב את מי אפשר להפעיל ומה אפשר לעשות.
*** שבוע עבר מאז. בית המשפט נתן צו עיכוב ואז ביטל אותו. ומחר הנישוב הצפוי: פליטת טונות של מזהמים לאויר (פי 2.5 ממה שמותר בשנה שלמה) סביבי כולם מתארגנים לברוח לשעות הקשות. אנשים מבטלים ימי עבודה ופגישות.
ועם זאת, יש הרגשת עמימות וערפול, כי אין הודעה רשמית מאף גורם מוסמך. אנשים פרטיים עומדים בתחנות של ניטור אוויר. ההרגשה היא שהרשויות לא מגינות עלינו, באמת הגענו למצב חדש.
***
ועלה בדעתי - אולי האסדות גם יכולות להיות ההזדמנות שלנו למהפכה תודעתית יסודית?
הסכנה הסביבתית עברה כבר כמה שלבים בתהליך ההסברה. היום ידוע שעיסוק באיכות סביבה הוא לא "מותרות" למחבקי עצים - כמו שחשבו בעבר. שמדובר פה על חיי אדם, לא פחות מאשר העניין הבטחוני. שיש כאן מאבק ראוי על בטחון הגוף. יישובי האיזור נקראים בהשאלה "עוטף לווייתן". כן, זה עצוב. . ערב בחירות שלישיות, שהנושא הסביבתי הוא בכלל לא על סדר יומן כרגע. מדהים כמה שאין לזה שום השתקפות בפוליטיקה. התנועה הירוקה מדשדשת עם המחנה הדמוקרטי את אחוז החסימה.
וכן, דווקא בזכות זה שהאסדות ממוקמות באיזור פרדס חנה כרכור - מרכז של אנשים שמודעים בריאותית וסביבתית. עם זה שהחכ"ית המובילה של התנועה הירוקה יעל כהן פארן, תושבת היישוב.
וכן, דווקא בזכות זה שיישובים יהודים וערביים חיים כאן בכזו קרבה ושכנות. וכל מי ששומע על זה עומד על הרגליים. בלי הבדלי גזע ומוצא. כפר קרע, ערערה, כפר ערה, אום אל פאחם, ג'יסר כל כך התרגלנו לחשוב ב"אנחנו" ו"הם" שממש קשה לדמיין סכנה שתפגע בכולנו. "הם" הרי שייכים למחנה האחר. אבל הזיהום לא יעצור בפתח הכפר וידלג עליו... כי זיהום סביבתי חוצה גבולות. הוא פשוט לא מכיר ברעיון הגזע והטריטוריה.
*** וכשאני יושבת ככה עם חמודי רואה סרטון וחושבת מה הלאה עולה בדעתי שאולי יש כאן הזדמנות יוצאת דופן לשינוי סדרי עולם.
פתאום אני יכולה לדמיין מצב שבו נאבק יחד, ערבים ויהודים ונוביל את איכות הסביבה אל מקום מכובד בסדר היום הציבורי. לא רק ל"יפי נפש מחבקי עצים" אלא לכל מי שחפץ חיים.