התעוררתי בוקר אחד ושפשפתי את העיניים בפליאה:
"בוקר טוב פסיפלורה, מה את עושה בחדר השינה שלי?!"
היא המשיכה להתקדם בקצב מסחרר וחשבתי לי:
"אם אני לא יוצאת למאבק טריטוריאלי, אז בקיץ הבא אני מתעוררת עם פסיפלורה על הראש."
אבל זה היה רק איום, לא עשיתי כלום.
הבוקר היא חייכה אלי, בחדר שלנו.
לפעמים כל מה שצריך כדי שהיופי ייכנס לחיים זה פשוט... להסכים.
