הקורס היה סופר משמעותי בשבילי. קודם כל כאמירה שאני עכשיו מפנה זמן ומשאבים ללמידה, למחקר, למחשבה, להזמנה, להתבוננות – לזוגיות. זה בפני עצמו היה המון.
ואז את נתת צידה וכלי עבודה. נתן לי הרבה כלים, ממש. כן, לעבוד עם הילדה, לעבוד עם רגשות, לא להיות בחוסר אונים.
הגעתי לקורס אחרי שמגיל מאוד מאוד צעיר אני מודעת ויודעת ועושה ולומדת ויודעת ויודעת ויודעת. למדתי הרבה שנים מלא דברים, מה לא? והקורס היה קרקע מאוד מאוד מאוד פוריה לכל מה שכבר ידעתי. הכל הסתדר מאוד, הכל התחבר מאוד, הכל קיבל זוויות חדשות ומרעננות והתיישב ככה בול בלב ובול בבטן הרכה, העלה הרבה דברים.
וגם להרגיש שם את הקבוצה. את זה שזה לא לבד ובחושך אלא משהו שאפשר לדבר אותו ולתמלל אותו ולשתף בו ולחקור אותו ולשהות בו וללמוד אותו. זה היה מאוד עוצמתי.
מעבר לזה, נתת המון השראה בנוכחות שלך, בסיפורים שלך, באיך שהנחית. בסבלנות שהייתה לך לכל אחת ואחת ולכל סיפור וסיפור, לכל בלבול. אספת את זה מאוד יפה בהמון חמלה. איך שהנחית את זה היה לימוד גדול בשבילי בפני עצמו. בהמון חמלה, בהמון סבלנות. גם שמת שם גבולות מאוד נכונים. היה שם משהו מאוד מדוייק בעיני, וגם עדין, ועמוק ומלא חמלה, מלא מלא חמלה.
מכל הדברים זה נראה לי הדבר הכי חשוב, הנוכחות שלך. היא הייתה מאוד מרפאת, מאוד מאפשרת, מאוד מלמדת. נוכחות שכזאת בתוך מרחב שהוא מאוד עדין ופגוע... המרחב של הכמיהה לאהבה.
את הבאת שם קול מאוד ייחודי, ומרפא ועדין ועז גם.
אני מרגישה שאני יכולה עוד לשמוע את זה עוד, יש תכנים שאני עוד רוצה לחזור אליהם. לא מרגישה שהספקתי הכל כמו שהייתי רוצה, כל פרק ופרק למצות ולהפיק ממנו את הכל. נתת שם המון ובזמן קצר אז בשבילי זה משהו שאני גם אשמח להמשיך לעבוד איתו. זה ממש לא מובן מאליו לפנות זמן לדבר כזה, אצלי בחיים זה ממש ייחודי, זה היה בשבילי מלא משמעות, ואני כבר עכשיו מרגישה גם את הפירות של זה. טפו טפו.
אמנם עוד אין לי זוגיות אבל אני מרגישה שהקריאה נשמעה.