הפרופיל הפחות יפה

אני אוהבת שחושבים עלי דברים טובים. למען האמת אני ממש אוהבת שחושבים עלי דברים טובים. ליתר דיוק אני ממש שונאת שחושבים עלי דברים אחרים. זה מבהיל אותי ומדכדך אותי. ואני עסוקה בללטש את התדמית החיובית שלי. הייתי רוצה שתמיד יחשבו עלי שאני טובה, נדיבה ובעד הבריות. יש לי חבר טוב שממש עוזר לי בזה. קוראים לו פייסוש. אני מעלה אליו רק מה שעוזר לי להראות מוצלחת וטובת לב. אני לעולם לא אעלה אליו משהו שיגרום לי להראות חמוצה, כעסנית או אחוזת קנאה. זה לא יפה. אני רוצה שיחשבו שאני אצילת נפש. את זה אני ממש אוהבת שחושבים עלי. זה נפלא. ואני כל כך מחוברת לדימוי הזה שלפעמים נדמה לי שהוא ממש אני. לפעמים, כשאני פוגשת בי חלקים שלא מסתדרים עם הדימוי הזה זה ממש יכול להפתיע אפילו אותי. "מאיפה הגעת לך קנאה מעצבנת?" "איך זה שאני כל כך סגורה ומתוחה היום?" ממש טעות בהקלדה של המציאות, של אלוהים, של מי שאני. זה מה שיצא. הדימוי הזה מאוד יפה ועושה לי נעים. החיסרון שלו הוא בזה שכשהוא מתנפץ לי זה יוצר סבל של ממש. כאב חזק. אז החלטתי להשתמש בחבר הטוב שלי כדי לנסות להפטר, לפחות קצת, מהסבל הזה שלי. פייסוש מוכן? כלומר אתם? כלומר מי שקורא אותי עכשיו? כי אם אני אצליח לנפץ בתודעה שלכם את הדימוי שיש לכם עלי, זה אמנם ייכאב לי אנושות אבל יוריד קצת מההצמדות לדימוי הזה... הקיצר... מוכנים? פרדס חנה זה מקום מדהים. אם לא הייתי גרה בו ולא הייתי עדה לזה שהוא קיים הייתי חושבת שהוא איזו המצאה של וולט דיסני... יש כאן קהילה מעלפת נוטפת דבש. וזה אמתי. (תעשו כאילו לא קראתם מה שכתבתי ושזה לא יגרום לכם לשקול לעבור לכאן כי נהיה פה צפוף ומחירי הדירות בשמיים...). יש זוג אחד, שאני לא מכירה אישית, אבל הם כנראה אנשים מתוקים ממש, יצירתיים, ואהובים שהייתה להם חנות לבגדים ורהיטים בעיצוב יוצא דופן. אלכס ואסף. הקיצר. זה עלה באש. הכל. הורים ל-4 ילדים. הפסד שמוערך בכ-200,000 ש"ח אסון כלכלי ואנושי לכל המשפחה הזו. קהילת פרדס חנה מדהימה, את זה כבר אמרתי. אייל עמית (האיש והאגדה) וגילה (שאותה אני עוד לא מכירה) ואולי עוד מלא אנשים שאני לא יודעת, תוך כמה ימים הרימו במקביל: גם מופע התרמה של האמנים המקומיים (שבין המשתתפים בו אברהם טל, האישיות הנדירה הזו) וגם פרוייקט הדסטארט (תרומת המונים). בין המתנות המוצעות בהדסטארט – מיטב המתנות שיש לקהילת פרדס חנה להציע – טיפולים מסוגים שונים, יצירות אומנות, יוגה, ספרים של הסופרים המקומיים, סדנאות קול וכתיבה עם גבי ניצן ועוד מלא.... הפרוייקט יצא לאור לפני ימים ספורים ו75% מהסכום כבר גוייס!! אני מסתכלת מיום ליום ו... מתפעמת ומתרגשת ומאושרת! או שלא. יערה, זו שאני אוהבת שאתם מכירים - היא יושבת מתפעמת מתרגשת מאושרת ומברכת את כל העושים במלאכה... ו... אההההםם... כמה מביך אותי להודות בזה... אבל התחייבתי לנפץ הפעם. במציאות.... אני יושבת ומתכווצת. הפרוייקט הזה, שהתעוררתי מאוחר מדי להיות חלק ממנו. כמה הייתי רוצה להיות גם בין המורות ליוגה שהשם שלהן מופיע כתורמות את המתנה שלהן, המטפלת הזו, שהיא חברה שלי, וזו שלמדה איתי, והמאמנת ההיא... והן כולן יותר טובות ממני ויותר נדיבות ממני וכל קהילת פרדס חנה רואה אותן ואת השם שלהן ולא אותי, ואיך החמצתי הזדמנות נדירה שכזו לשווק את עצמי (לשווק את עצמי????!!! מאיפה הקול הזה יצא בראש שלי, יש כאן משפחה במצוקה איך את בכלל חושבת על האינטרס האישי שלך יא אגואיסטית!) ואני מבקשת להצטרף אבל הצוות עסוק מאוד.. אחרי הכול הם עסוקים בתיקון עולם, שזה קצת יותר חשוב מלעשות פוליש לתדמית שלי. אךךךך כמה הייתי רוצה שכל קהילת פרדס חנה תראה שגם אני נדיבה, ונותנת והשם שלי יזהר ליד כולן שחור על גבי מסך. אבל אני לא שם. וכל יום שעובר אני רואה את עצמי מתכווצת (איזו מין מאמנת את, בשביל מה את מתבוננת ברגשות שלך כל החיים בשביל שבסוף יהיה אירוע שכל כולו הוא אור גדול ואת תשבי בחושך נרגנת?) אז.... כשראיתי את הקול הזה, החלטתי בכל זאת להוציא אותו לאור. אולי יש כאן עוד איזה מישהו אחד או שניים שמאוד קשור לתדמית החיובית שלו ומנסה להסתיר כל צד אחר, ואולי בדברים שלי יהיה משהו מנחם, או משחרר או מאפשר או יעזור למישהו לקבל את עצמו על כל חלקיו או חלקיה (גם מפלצות האגו ודרקוני הקנאה). ואולי עשיתי את זה רק בשביל הפרסום שלי (כי אומרים שhonetlly marketing עובד) ויהיו לפוסט הזה מלא לייקים וכולם יאהבו אותי יותר. כך או כך, זה פרוייקט מדהים ואני ממש מזמינה אתכם להיכנס ולרכוש את אחת המתנות שבו. יש בו מורות ומטפלות נפלאות. (בתגובה הראשונה יש קישור). ואם אתם בכל זאת רוצים לתרום דרכי אז אני מציעה 3 טיפולים של עיסוי רפואי בגישה סאטית שהתשלום אליהם יצטרף לתרומה. לא תראו את זה בהדסטארט, אבל בעצם מה זה חשוב... כבר חשפתי את הפרצוף האמיתי שלי.