top of page

כולנו

עודכן: 24 ביולי 2023


לפני כמה שנים נכנסתי לקניון במודיעין כי רציתי לקנות לי משהו לאכול. בחוץ היה דוכן שעמדו בו שני בחורים והתרימו לארגון כלשהו שעסק בגישור בין פלגים שונים בעם היהודי – חילוניים ודתיים. גישור זה דבר יפה שאני מאוד מעריכה. אבל השלט שהיה להם מעל הדוכן הכעיס אותי: "גם חילוניים, גם דתיים - כולנו יהודים". לא כל כך ידעתי מה לעשות בקשר לזה ונכנסתי לקניון. קניתי את הדבר הכי מפתה שהיה שם: לאפה דרוזית עם לבנה וזעתר מהמוכרת הכה דרוזית שהכינה אותה בעצמה. קשקשנו קצת, חמודה, ויצאתי לדרכי. ביציאה שוב ראיתי את השלט הזה והפעם הרגשתי ממש הר געש בתוכי. רתחתי. עכשיו כבר ידעתי מה לעשות. אתם יודעים איך אני נראית. קשה לחשוד בגנים המזרחיים שלי (ויש לי כמה כאלה). באותו יום לבשתי ג'ינס, גופייה צמודה ומשקפי שמש גדולים. כל מה שצריך כדי להאמין שאני תיירת שוודית. אבל הייתי במצב רוח הרפתקני וניסיתי שזה לא יפריע לי. גיייסתי את כל יכולת המשחק שלי ואת המבטא הכי ערבי שלי ופניתי אליהם נסערת: "למה כתבתם ככה? שכולנו יהודים. וואלה, מה אני לא חלק מכולם? אני לא נכנסת פה לקניון? וואלה, מה אני לא יכולה לתרום. זה לא יפה, מעליב.. למה כתבתם ככה?" הם הסתכלו עלי קצת מבולבלים, בסך הכל שני נערים חמודים עם ערכים יפים שמאמינים בהידברות ורצו לקדם מטרות טובות. הם לא העלו בדעתם שמשהו במה שהם עושים עלול לפגוע במישהו. הם פשוט לא לקחו בחשבון שחוץ מהיהודים יש כאן עוד אנשים שווים להם, עם רגשות, מחשבות וכל המכלול. עכשיו, כשהם ראו אותי נסערת ושמעו אותי הם ניסו לפייס אותי, וגמגמו: "לא, לא, זה בסדר, מותר לך גם לתרום". התלבטתי לרגע. היום אני קצת מצטערת שלא הלכתי עם זה עד הסוף ולא תרמתי, בסך הכול ארגון ראוי לתרום לו, וזה בוודאי היה מגדיל את הרושם. אבל באופן כללי אני נמנעת מלשקר, זה ערך שמאוד חשוב לי ואני לחלוטין לא מיומנת בזה. הלב שלי דפק חזק מאוד. רציתי ללכת משם מהר. "לא זה בסדר, תודה," עניתי עדיין באותו מבטא "פשוט רציתי שתדעו שזה היה לא נעים, זה מעליב לכתוב ככה. שתהיה לכם שבת שלום". הלכתי משם והשארתי אותם קצת מבולבלים מהתיירת השוודית הערבית הישראלית שנעלבה מולם. אז... למי שעדיין קצת מבולבל: אמנם אני אישית לא מאמינה בקונספט של חלוקה לעמים ולאומים, אבל מי שכן ומאמין שקיים בחלקת הארץ הזו עם אחד, וכל השאר זה שאריות, בטעות, וכיוצ"ב.... אז זה לא המצב. יש כאן שני עמים. ושניהם מהממים, ואיומים, נפלאים ואלימים, מלאי זעם, יופי ותקוות. לשניהם יש שאיפות לעתיד ורצון להגשמה, זיכרונות מהעבר, ערכים, תרבות, רגשות ותפיסות עולם. שניהם מעוררי השראה, עמוקים, כועסים, אוהבים, וגם מאוד מאוד כאובים.


4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page