גם גברים

בתוך הקמפיין של #metoo ראיתי הרבה פוסטים של נשים ששיתפו בפגיעות שעברו, והצטמררתי. ראיתי נשים שקראו לגברים לשתף על פגיעות שפגעו וגבר אחד אמיץ שהעז. וקראתי פוסט אחד מעורפל של גבר שכתב metoo כי גם הוא נפגע. משיחות ששמעתי, הבנתי שאצל רבות ורבים התקבל הרושם ש"נשים נפגעות וגברים פוגעים". גברים עוברים פגיעות מיניות. והרבה. אני מכירה אישית, מקרוב, לא מעט גברים נפגעים מינית – כאלה שנפגעו גם מנשים ובעיקר מגברים. גברים עוברים ניצול, אונס, הטרדות, גילוי עריות. המיעוט של הפוסטים והשיתופים בעניין, לא מעיד על ההיקף המצומצם של התופעה אלא על הקושי לשתף ועל עוצמת הבושה שיש סביבה. עם כל הבושה והאשמה שנשים-נפגעות-מינית מתמודדות איתה, שאני לא מפחיתה ממנה כלום, (אגב, אני חושבת שכחברה עברנו דרך בעניין הזה, והקמפיין הזה היה נהדר מהבחינה הזו, הוציא לאור סיפורים ונתן לגיטמציה לשתף, לחשוף ולקרוא לשינויי), ממפגשים ושיחות אישיות – עם לקוחות וחברים, נדמה לי שגברים-נפגעים מתמודדים אפילו עם יותר הוקעה חברתית, שגבר שעבר פגיעה מינית מתמודד עם בושה ברמות אחרות. זה עצוב נורא אבל אני חוששת שגבר-נפגע-מינית שהיה כותב פוסט חשוף במסגרת הקמפיין על חוויית הפגיעה שעבר, היה מסתכן ביותר שיפוט והאשמה, עלול היה להתפס כחלש ואולי אפילו כהומוסקסואל (שזו כמובן לא מילת גנאי, אבל מה הקשר?!). אני מזמינה שבקמפיין הבא נראה עוד ועוד פוסטים של גברים שמשתפים metoo ועוזרים לאחים שלהם לדעת שהם לא לבד, שזה לא באשמתם, שזה לא מה שייקבע את הנטיות המיניות שלהם ושאין להם בשום דבר להתבייש.