גיל


יושבת במקום שבו הכל קרה.

מטרים ספורים מהבית הראשון שבו גדלתי. בקולנוע הזה ביליתי עם חברות ילדות ובאחד הדייטים הראשונים. כה קרוב לשם בית נוסף עם זכרונות ואהבה. כאן נפרדתי מזה שאהב אותי לפני שיצאתי לדרך חדשה. וכמה בתים מכאן גרתי שוב כשקצת גדלתי. שלושה בתים ובדיוק באמצע אתה ואני. כאן עברת כשהייתי בת 22. הסתבכתי עם התיק שלי ואתה צחקת איתי, הקראת לי שיר ונתת לי את המספר שלך. לא חשבתי להתקשר, נראית לי קצת מבוגר ממני. אבל בסוף התקשרתי. כי מה חשוב הגיל הביולוגי, העיקר הוותק של הנשמה. אחרי שכבר הלב נפתח הבנתי שאתה בן 40 וכבר לא הייתה דרך חזרה כי היינו מחוברים. כמה חודשים אחר כך, הייתה לך יום הולדת. אמרתי לך "אז תהיה בן 41"? אמרת לי: "לא, עכשיו אהיה בן 40. אני תמיד רואה קדימה, אני מברך על כל שנה שבאה, אני אף פעם לא מצטער על הזמן שעבר." הסתכלתי בך פעורת עיניים. עד כה היית "רק" בן 39! היו לך את כל הסיבות בעולם להצמד לשתי הספרות האלה 3 ו.. 9. רגע לפני שמחליפים קידומת, ועוד עם חברה שצעירה ממך בכל כך הרבה שנים וכל הסביבה והמשפחה שלה... אבל אתה בירכת על כל שנה שהייתה, וראית תמיד קדימה. באת מתרבות אחרת, לא שלי, אי שם מג׳ונגלים קרוב לאדמה. ידעת את חוקיות העולם, הזמן והחיים. ידעת שהזמן אוהב, כשאוהבים אותו בחזרה. לימדת אותי הרבה דברים בעצם היותך. מאז אני תמיד רואה קדימה. כששואלים אותי בת כמה אני, אני שמחה לומר את הגיל שיהיה. כשהבנתי, בגיל 35 , שאם אגיע לגיל 36 ועדיין אהיה ללא בן זוג, אז משהו בחיי יקרה ואקבל החלטה - חששתי שאגיע ליום הזה מבוהלת ולחוצה. זה נראה לי רחוק ממני כל כך. מבהיל. כל כך הרבה אחריות, לבד. ואיך אסתדר מבחינה כלכלית? אבל זה התחיל כבר לקרות בדרך לשם, בשנה החולפת. בהשראתך כבר הייתי בת 36 כל השנה. בלי להתכוון, התחלתי לבדוק אפשרויות, לשאול את עצמי - מה אני מעדיפה? אימוץ, הורות משותפת? תרומה? משהו אחר... פיתחתי וביססתי את הקן הכלכלי שלי ויצרתי לי יציבות ושפע. השנה כבר הספקתי להתאבל על החלום המוכר של "משפחה מושלמת" כמו של הספרים, לבכות אותו עד שנגמר ולהתעורר לזה שאולי, רק אולי, הוא לא בוודאות החלום שלי. שוחחתי על זה עם הקרובים לי, חברות, חברים ומשפחה והתחלתי לעכל ולעבד את המשמעויות. בקרוב אני מגיעה אליך, גיל 36 ואני מרגישה מבושלת, נינוחה ושלווה. כבר הייתי בת 36 כל השנה. אני מברכת ושמחה על כל שנה שחלפה, אני אוהבת את הזמן והוא אוהב אותי בחזרה. ולך, ברגע הזה, שבמקרה אני יושבת כאן עכשיו, עם הזיכרון שלנו, אני שולחת תודה גדולה על השיעור שנתת לי ועל עוד המון המון דברים.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

קולות בתוכי

עכשיו, בדיוק עכשיו!!!!! - בזמן הבידוד הזה - זו ההזדמנות המיוחדת והחד פעמית שלי ואסור לי לפספס אותה: להרים סדנא דיגיטאלית לקליניקה ולהוציא ניוזלטר. לסדר את הבית ולתקתק כל פינה (כולל ארון הבגדים כמובן!)

  • Facebook Social Icon

© 2016 יערה מורי

by BesSite

אימון הווייתי בשיטת סאטיה בשילוב יוגה

פרדס חנה ורחובות

052-5453507

yaara@haderech-b.co.il.com

 

צרו קשר