מישהו פעם


השיר הזה (מישהו פעם/ עברי לידר) תמיד סחט לי את הלב, אבל היום ראיתי את הקליפ, הסתכלתי בעיניים של האנשים שם ו... עד דמעות. חושבת ברגע כזה על אלה שאהבתי, אלה שאהבו אותי.

הקושי להסכים. ואחד הכאבים הגדולים...חוויית ההחמצה. נזכרת שזה אחד הדברים שמניעים אותי ביום-יום שלי בקליניקה. לעזור לאנשים להיזכר ברצון העמוק, בכמיהת הלב.

ופתאום עולה לי דמות של תלמידה ליוגה מהעבר הרחוק, ממש מהשנים הראשונות שלימדתי. הרבה לפני שנהייתי מאמנת סאטית. היא באה לספר לי, אמרה תודה: בהרפיה של אחד השיעורים האחרונים, הלב שלה הסכים. היא הבינה שהיא רוצה, והחליטה להגיד כן לחבר שלה, עכשיו הארוס שלה, שמציע לה כבר חודשים.

ואני.. מתרגשת... אין מילים.

מאחלת לכולנו שנהיה מחוברים ללב שלנו, ונעשה מה שהוא באמת מבקש. הטבע של הלב להיפתח ולהתקרב.

https://www.youtube.com/watch?v=3kJiCtRlVTo


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

קולות בתוכי

עכשיו, בדיוק עכשיו!!!!! - בזמן הבידוד הזה - זו ההזדמנות המיוחדת והחד פעמית שלי ואסור לי לפספס אותה: להרים סדנא דיגיטאלית לקליניקה ולהוציא ניוזלטר. לסדר את הבית ולתקתק כל פינה (כולל ארון הבגדים כמובן!)