הפעם שיחה על כסף


פוסט שביעי ובאמת כמעט אחרון (יש לי בוודאות עוד סיכום ונספח... אז זה יגיע) בסדרה "מה קורה איתי בזמן האחרון" והפעם שיחה על כסף. פוסט מומלץ במיוחד לאנשים שבא להם יותר כסף ממה שכבר יש.

***

אז קמתי היום בבוקר והפתעתי את עצמי כשהתיישבתי עם מלא מוטיבציה על ניירת של חשבונות ודברים שקשורים לכסף. בואו... יש כמה דרכים יותר צבעוניות ומדליקות לבלות את חול המועד. אבל אני לא רואה אותן עכשיו!!! הפיד שלי מלא בתמונות של סיני ורמת הגולן, אבל אני עם רעל בעיניים למלא טפסים. רגועה ושמחה במנת חלקי. כן... יכול היה להיות נחמד לבלות ליד מעיין "אבל את מי זה מעניין עכשיו! יש לי חשבונות לנהל". מי זאת היערה הזאת שאני לא מכירה? אי שם לקראת הצהריים כשהמשימה המרכזית הסתיימה ועוד אחת שבאה בעקבותיה. חשבתי על זה - כמה זה נהדר. התעסקתי עם כסף - כל הבוקר. וגם זה משהו. למה כזה שימח אותי שהתעסקתי עם כסף? הופה. זאת הנקודה שאני רוצה להעביר עכשיו: שימו לב ותהיו מרוכזים בבקשה. *** מכל מה שהספקתי להכיר אנשים עד היום, אני יכולה להגיד בהכללה ממש גסה ולא מתחשבת, שיש שני טיפוסים מרכזיים של אנשים (בגדול כן? ומלא גוונים של אפור באמצע כמובן): 1. יש אנשים שיחסית זורם להם עם כסף, הם הצליחו להרוויח עוד בנעורים, הם מרוויחים גם היום סבבה או הרבה למעלה מזה, ואין להם בעיה לדבר ולעסוק בכסף. מספרים זה נושא נינוח עבורם, אפילו אהוב. יש להם חסכונות, והחשבונות יחסית מסודרים. 2. אנשים ש"אין להם כימיה" עם הנושא הזה שקוראים לו כסף. הם כמעט תמיד מרוויחים פחות ממה שהם צריכים, הם מתקשים לנהל את התקציב, ולדבר על הנושא הזה, קשה להם לפתוח את חשבון הבנק ולעקוב אחרי ההוצאות, כל הנושא של כסף מלחיץ אותם. אפילו מבהיל. ושוב - כמובן שיש מלא אפור באמצע, וגם יוצאים מן הכלל: למשל - אנשים שמרוויחים סבבה אבל לא מנהלים תקציב בכלל או אנשים שיש להם מליונים אבל אין להם כרטיס אשראי (טוב, רק זוג אחד כזה אני מכירה), ועוד כל מני סגנונות.... מוצאים את עצמכם אי שם על הסקאלה? *** מה שכן, אני לא פגשתי עדיין מישהו, או מישהי, שקשה לה עם העניין של כסף, שהיא לא מצליחה להרוויח מספיק, שהיא בחובות גדולים - ובכל זאת ממש נהנית לעקוב אחרי התקציב ולדבר על כסף, להסתכל על החובות שלה גדלים ולעקוב אחרי זה בהנאה. תודו - זה נדיר! מי שיש לו חובות, לא אוהב לנהל אותם. יותר כיף להסתכל על חשבונות בפלוס מאשר מינוס. זה מין קטע כזה... אנושי. אולי תסכימו איתי, בדרך כלל חוסר בכסף בא יד ביד גם עם מידה כלשהי של רצון להמנע... *** באופן חד-משמעי וללא כל עוררין הייתי שייכת רוב החיים שלי לאותו סוג של אנשים שלא מסתדרים עם כסף. כסף היה שנים רבות מסתורין גדול עבורי - לא ברור איך הוא ייכנס ולא ברור לאן הוא נעלם. וניירות מבהילים אותי. וחשבונות בנק ומסמכים עוד יותר... כשחזרתי מהודו לפני כחמש שנים והתחלתי להקים את כל הקליניקה מחדש הייתי ממש בלחץ. זה לקח זמן וההכנסות היו ממש מוגבלות ביחס לצרכים שלי. הכי נוח היה לברוח מהטבלאות המבהילות אבל הבנתי אז, הרבה בזכות המורה שלי לשיטת סאטיה - נטאלי בן דוד - ש"מי שרוצה כסף צריך להתעסק עם כסף". ושאם אני רוצה כסף אז אני צריכה להתעסק עם מה שיש לי. גם אם מה שיש לי זה אוברדראפט. אחד הדברים שהיו הכי פורצי דרך עבורי זו ההסכמה לשבת מול ההכנסות הנמוכות שהיו לי אז אל מול ההוצאות הרבות ולהסכים לחוות את הפחד וחוסר האונים. להתאמן לנשום למרות המצב הזה, שהבהיל אותי. לראות שאני לא מתה גם כשאני מתעמתת עם המציאות. ואפילו שאין לי מושג איך זה יישתנה ואיך לצמצם את הפער - לנשום ולפתח נינוחות. באותה תקופה גם התחלתי ללמוד ב"פעמונים" - עמותה שמלמדת ניהול נכון של תקציב. קורס חובה בעיני לכל בית. לפני כשנתיים, אחרי הרבה עבודה בתחום הזה, משהו סוף סוף זז. כסף התחיל לבוא אלי ונעשה יותר ויותר זמין ונגיש. זה הגיע לאיזה שיא לפני כ-8 חודשים, הרגשתי שאני עפה. הרגשתי שהבנתי איך זה עובד. ואולי עוד לא ידעתי להכיל את זה ממש - או שזה באמת קשור למה שהתרחש בחיי - זמן קצר אחר כך נחתתי. חלקכם עוקבים אחרי - החיים הפרטיים שלי קראו לי להתמקד בהם ... - גיל 37 התקרב, ההורות המשותפת שניסיתי ליצור, הזוגיות החדשה, הבית שאני משפצת. הייתי צריכה זמן לעבור את מה שאני עוברת ובאופן מאוד טבעי הקליניקה שלי צמצמה את עצמה. לקוחות בדיוק השלימו תהליך והיה לי נוח בתוך הקומפקטיות החדשה של הקליניקה שלי, קצת להוריד פרופיל ולהתפנות לעצמי (מי שעוסק בתחום בטח מכיר כמה מסתורית ההקבלה בין הצורך שלנו כמאמנים/מטפלים להשתקפות של זה בקליניקה). ובתוך זה מע"מ קרא לי להפוך לעוסקת מורשית, ולמי שמכיר את הפרוצדורה - זו די חבטה בתחילת הדרך כשהמסים עולים בפתאומיות. חודש, חודשיים, שלושה... לאט לאט זה התחיל להיות פחות נוח, בעיקר כלכלית. לפני החג אמרתי לעצמי שהגיע הזמן. הגיע הזמן לבסס מחדש את הקן הכלכלי שלי - להרחיב את המקום מחדש למתאמנים חדשים או לסדנא חדשה - לשפע חדש שייכנס בדרכו. שזו המחוייבות והאחריות שלי. אני שמחה שתת-המודע שלי שלח אותי לעבוד היום על מספרים וחשבונות כי אני יודעת את הקשר בין הדברים. ואני מאמינה שבאופן המסתורי שבו היקום עובד העיסוק שלי בכסף גם ימגנט אלי כסף. *** ולכם, אותם אנשים שכסף הוא אתגר עבורכם, שמספרים מבהילים אתכם, שהמשכורת נעלמת לפני שהחדשה נכנסת - אני ממש ממש ממליצה להסכים להתעסק עם זה. אני יודעת כמה זה מבאס, ומוריד, והכי לא כיף, וברור שטיול ליד המעיין יהיה הרבה יותר מפנק... אבל זה באמת כדאי! להסתכל על זה, לעקוב אחרי זה, ללמוד איך לנהל את זה. יעלה שם מה שיעלה - פחד, מחנק, חוסר אונים. בבקשה תזכירו לעצמכם שאתם לא תמותו מזה. מקסימום תחשלו היכולת לנשום בכל מצב ותהדקו את היחסים שלכם עם כסף. ואז יהיה לו גם יותר קל להתקרב, איכשהו. אני לא יודעת איך זה עובד -אבל כסף בדרך כלל אוהב את מי שמחבב אותו, או לפחות לא בורח ממנו בפחד. *** ושיהיו לכולנו זוזים בשפע. המשך חג חירות שמח


  • Facebook Social Icon

© 2016 יערה מורי

by BesSite

אימון הווייתי בשיטת סאטיה בשילוב יוגה

פרדס חנה ורחובות

052-5453507

yaara@haderech-b.co.il.com

 

צרו קשר