כשהייתי בהודו לפני כמעט שש שנים - בטירוונאמלאי, יש הר. ארונאצ'אלה. הר קדוש מתנוסס בעיר אומרים שלמי שמטפס עליו או מקיף אותו קורים דברים מיוחדים. וחשבנו לטפס עליו.
ערב קודם חזר לחווה ידיד קנדי שאמר לנו שזה ממש קל ולא גבוה בכלל: "צאו בשחר ותיק-תק, שעתיים שלוש אתם שם." הוא היה בחור צעיר ושרירי שרק סיים תיכון וכל הטוסטסטרון שלו היה לפניו.
למחרת עם בקבוק מים אחד לאדם יצאנו לדרך. זוג, בתקופה לא זוהרת. השמש עלתה חזק בשמים, הדרך עלתה תלולה במעלה ההר, הסוף שלה לא נראה קרוב, המים נעלמו בקצב מהיר ואני התחלתי לדאוג.
אני מכירה את עצמי, יש לי נטייה לכאבי ראש קשים. פחדתי פחדתי להתייבש או לחטוף מכת חום. והמשכתי, כי זה מעבר לפינה - טיפוס קליל ועוד מעט נגיע. אבל כשהתחלתי להרגיש חלשה והמים כבר עברו את קו הרבע. רציתי לרדת והוא התאכזב ורצה להמשיך - חבל לרדת עכשיו, תיכף נגיע. אפשר להבין. זמן קצר אחר כך הרגשתי שזה מסוכן מדי, קיבלתי החלטה והתחלתי לרדת, והוא איתי, תוך מפח נפש של שנינו. אני הייתי מטושטשת כבר לגמרי וחלשה. חוסר במים משפיע עלי מיידית. *** אני יודעת לטייל. הייתי בחוגי סיירות. הלכתי גם 15 ו20 ק"מ ביום. אני סבבה. אבל מה שהכשיל אותי זה שלא ידעתי למה אני נכנסת. לא הייתי ערוכה. כיומיים לאחר מכן נפרדנו. טירוונמאלי הייתה נקודה של שבר בחיי עם ובלי קשר לירידה מההר הקדוש והמסתורי. *** זיכרון האירוע הזה ליווה אותי הרבה לאורך תהליך השיפוץ. פעמים רבות חשבתי על זה שנכנסתי לתהליך בלי מספיק מים ואורך נשימה. "שיפוץ בקטנה ותיק-תק מסיימים". *** אבל עבורי זה לא היה בקטנה בכלל. *** היה לי קשה לשפץ את הבית -
כשנכנסתי לתהליך לא ידעתי שזה יידרוש את כל כושר הריכוז שלי. בגדול זה דרש פעילות מורחבת מהחלק הכי לא מפותח במוח שלי - החלק הארגוני, המנהל, הארצי והמקורקע.
והיה לי קשה להתמודד עם אינספור בחירות. באופן כללי החלטות מאתגרות אותי. והפעם כל החלטה נראתה חשובה וגורלית. אינספור החלטות דרשו את כל כוח הריכוז שלי. בכל פעם שהגעתי להחלטה כלשהי - הייתה מאחורי הפינה החלטה נוספת. איזה סוג אריחים? איזה צבע? עד לאן למקם אותם? וכל החלטה כרוכה בהרבה כסף, ומשפיעה שנים רבות רבות קדימה, לעיתים לא ניתנת לשינוי, וכרוכה בנזק אקולוגי שאין לו מחיר... הרגשתי שאני בחדר כושר של החלטות. מתחזקת מצד אחד ונשחקת מהצד השני. מתעייפת מאוד.
ואנשי מקצוע לרדוף אחריהם. ועימותים עם אנשי מקצוע שלא משלימים את העבודה אחריהם. הו! עימותים עם אנשי מקצוע! אני לא אוהבת עימותים. הרבה יותר נעים לי כשנעים.
ורגישות הבחירות... תמיד הייתי מין אומנית. והאומנית שבי יצאה לאור השנה. -"נצבע את כל הבית בשמנת?" קיבלתי הודעה באחד הימים. -אוי לא! הזדעקתי והשקעתי ימים ושעות בבחירת הגוונים. כי עבורי צבעים הם חברים, שותפים בבית, ובטח שחשוב אם הקיר הזה לבן או ירוק.
והייתה גם ילדה בת 6 שעליה כתבתי בפוסט נפרד.
היה לי קשה לשפץ את הבית. *** והיו לזה מחירים. את הבקרים שהתחילו אצלי תמיד בשעה של מדיטציה החליפו עכשיו שעות ארוכות של טלפונים, מיילים וווטסאפים. את שעות הישיבה בקליניקה החליפו שיטוטים בחנויות קרמיקה. הרגשתי את המתח מתפשט בגוף שלי, סבלתי מיותר מגרנות ועייפות. הרגשתי מטושטשת יותר כי נגמרו לי המים ולא היה לי מרחב נשימה. צמצמצתי באופן טבעי את הפעילות בקליניקה לכחצי. התנתקתי מחברים אהובים למשך חודשים. לא יכולתי להכיל יותר מזה. מההר הזה לא ירדתי הפעם, תודה לאל ולאלה. השלמתי את המלאכה, אבל כן עצרתי בדרך להתארגנות מחדש ואיסוף כוחות. *** אם הייתי יכולה לדבר עם היערה ההיא, בת ה37 רגע לפני השיפוץ, הייתי מסתכלת לה בעיניים ואומרת לה שההר הזה גבוה. אבל ממש. עבורה הוא גבוה, וצריך להתכונן ולארגן תיק בהתאם:
"אהובה, קחי את הזמן שלך. אל תצללי עדיין. זה יהיה אחד הדברים הכי קשים שעשית בחיים שלך אז תהיי מוכנה. קחי מספיק מים. תפני לך זמן - ימים שלמים שלא תהיי מחויבת בהם לשום דבר אחר, צרי לך רשת של תמיכה רגשית, וכשתרגישי בטוחה ומוכנה, רק אז תצאי לדרך". *** ממרום גילי היום, שנה אחרי, אני יודעת שזה מה שהייתי אומרת ליערה ההיא אז. למעשה לחשתי לה אבל היא לא לגמרי שמעה. הדרך הלחיצה אותה והיא נתנה ללחץ להוציא אותה לדרך. -לחוסר הפניות שאיתו יצאתי לדרך היו מחירים - הווייה יוצרת תוצאות וכמות הטעויות והעיכובים שהיו - הושפעו מהלחץ והטשטוש שהרגשתי. והיערה ההיא - היום אני כאן איתה לרפא את הפצעים והתשישות, לשקם את היחסים עם המדיטציה והגוף, להחזיר אותה לכוחותיה, לרענן קשרים עם חברים אהובים ולצור מחדש את הנתיב שלה המקצועי. *** היום אני כאן, סומכת יותר על הקולות הפנימיים שלי. מבינה יותר לעומק את החשיבות שאני נותנת לעשייה מתוך נינוחות ורווחה ומזכירה לכולנו להיות קשובים לעצמינו ולארגן תיק מתאים לפני שאנחנו יוצאים למסע.
בתמונה - אני בחווה וההר ארונאצ'אלה מטירוונאמאלי 2014
4