אורזים. שנה מהיום אחורה. רציתי משפחה. ממש רציתי משפחה. לא היה לי בן זוג. ואיך אביא ילדים? התחלתי לבדוק אפשרויות. ולא שמחתי בהן הייתי עצובה. ומאוד מודאגת. עשיתי כל מה שידעתי ויכולתי בתחום הזוגיות. והחלטתי במקביל לקדם כל מה שאני יכולה בדרכים אחרות. ידעתי שילד או ילדה אני לא ממש אוכל לגדל בבית הקרוואן שלי. שהוא חמוד מאוד אבל קטן לי בשביל זה. בתחום הזוגיות הרגשתי חסומה. התקדמתי בדרכי אבל לא ידעתי מתי זה יקרה. רציתי לזוז כבר מעמדת ההמתנה שהתישה אותי. החלטתי ללכת לאן שאפשר.
וזה היה כיוון שהפתיע אותי. עמד לרשותי סכום כסף לקניית בית. זה הבהיל אותי בעבר. הפעם החלטתי ללכת על זה. חיפשתי. הוריי המתוקים עד אין קץ, ליוו אותי לכל אורך הדרך במסירות מדהימה.
תמיד הייתה לי קארמת בתים טובה. אנשים סביבי חיפשו בפרדס חנה חודשים בתים להשכרה. ואני תמיד מצאתי מייד. כך פעם אחרי פעם. בתים מקסימים, בעלי בית נדיבים, יחסי שכנות מופלאים. שותפויות. בתים אצלי תמיד נשאו ברכה. בניגוד לזוגיות - תחום שחוויתי בו תמיד מורכבות וקושי, בית היה תחום פתוח בפני. תמיד פשוט ובזרימה. הרגשה שיש ממנו בדיוק ובשפע מה שאני רוצה.
כיוון שהרגשתי תקועה בעניין הזוגיות, הלכתי לאן שפתוח. תוך זמן יחסית קצר וללא הרבה מאמץ מצאתי בית. באופן פלאי, בסיכוי של אחד למליונים הוא נמצא 4 בתים מהקליניקה שלי, באותו רחוב. קארמת בתים מעולה כבר אמרתי?
מה שקרה אחר כך היה לא פחות ממדהים. כשחתמתי עליו כבר הייתי בראשית הקשר עם ליאור. ועם שני ילדים המקסימים והאהובים עד אין קץ. זכיתי למשפחה חדשה. בעשרת החודשים האחרונים הייתי בקשר זוגי מופלא כמו שלא ידעתי בחיים ואיתו קשר עם ילדה מופלאה בת 11 ועם תינוקי מופלא שחגג השבוע שנתיים. ועם משפחה שלמה חדשה שאני מאושרת להיות חלק ממנה. ***
אורזים. שנה מהיום אחורה. אני מסתכלת על יערה ההיא. האבודה והמודאגת. כמה היא רחוקה ממני עכשיו. ועם זאת איתי בכל רגע. חברה פנימית שמזכירה לי להודות ולהוקיר כל יום מחדש. את הטוב שהתרחש בחיי.
הבית עדיין בשיפוץ וייקחו לו עוד כמה שבועות. (בשיפוצים פחות זורם לי. זה היה מסע מעט קשוח. אבל מלא פירות.)
ובינתיים אורזים. ועוברים אלי. שנה אחורה מהיום. מי חשב שזה מה שאסדר בארגזים? כמה צעצועים, סיר הסירים. על ילדים משלי לא וויתרתי. גם זה יבוא בזמנו בעזרת השמש והגוף שלי. ובינתיים מקימים משפחה יחד. חיים משפחה יחד. ועוברים לבית אחד. אושר גדול.
ואם אני יכולה לשתף בתובנה מרכזית מהמסע הזה: לכו בשביל שפתוח עבורכם. אם חסום בנתיב אחד, תהיו יצירתיים. לכו מהיכן שפתוח. לכל אחד יש לפחות נתיב אחד ששם יש זרימה ונינוחות. לאחת זה כסף, לאחר חברים, משפחה, הורות, קריירה, הגשמה, אומנות.... כמה אנרגיה אנחנו מבזבזים בתקיעות עיקשת ואחיזה בנסיון להשיג דברים בדיוק בדרך המוכרת והידועה לנו? בחברה שלנו כל כך מקובל למצוא בן זוג, להתחתן, לקנות בית ולהביא ילדים. לפי הסדר הזה ולא אחר.
אצלי הסדר היה אחר. והאושר לא פחות גדול. אף פעם לא חשבתי שאוכל להיות כל כך שלמה ושמחה. לפעמים הדברים מגיעים בזמנם, בסדרם, המפתיע. ובכל זאת האושר גדול.