נראות


אני יודעת שיש אנשים שיזלזלו בחוויה שלי. כי ''מה הבעיה להביא סווטשירט או שאל ולהסתדר''. אבל שכחתי. יושבת ברכבת קפואה. וכבר שמעתי שאומרים שתמיד יש קרון אחד לא מקורר. כזה בטמפרטורת החדר. למוגבלי חום גוף כמוני. עברתי את כל הרכבת. וזה לא נכון. הכל קפוא ואני רועדת. ולא כי בחוץ קר אלא בגלל שמקררים כאן ברבאק אפילו שעכשיו לילה ואפילו שסתיו. מחקרים מראים שלרוב הנשים מתאימות טמפרטורות גבוהות יותר מאשר לגברים ושברוב המקומות הטמפרטורה הקובעת היא הטמפרטורה של ה... נחשו! זו שמתאימה לגברים. זה שובניזם. שזה הדרת נשים. אם לא הייתי צריכה להגיע עכשיו לפרדס חנה הייתי ממש שמחה להיות מודרת מהרכבת הזו. ומה עם הילדים? אותם ממש לא סופרים.

ויש גם את הטיעון הזה ש''מי שסובל מחום לא יכול להתפשט ומי שסובל מקור יכול להתלבש''. כלומר מי שסובל מקור צריך להסחב כל הקיץ עם בגדים ארוכים. להוריד וללבוש לסירוגין - סוודר, כפפות, נעליים. כל החוייה. הרכבת ארוכה! קרון אחד לאנשים כמוני לא יכולתם לארגן? חצופים.

אחרי שעברתי את כל הרכבת וכבר ישבתי ב4 קרונות לסרוגין (כדי לנסות. אולי בכל זאת כאן קצת פחות קר) אז דיברתי עם סדרן. הוא נשבע לי שאי שם באזור הקרון הצפוני יש קרון מחומם (בן אדם, אני לא צריכה קרון מחומם אני פשוט צריכה קרון שלא מקורר כמו אנטרטיקה). הלכתי אליו. גיליתי שלא. קפוא. חזרתי לסדרן. הוא הבטיח שיבקש שיחממו את 2 הקרונות הצפוניים. והנה אני כאן כבר חצי שעה קפואה כי כלום לא השתנה. ואז עלה רגש חזק. כעס. עלבון. שלא רואים אותי.

רציתי לעשות מדיטציה וממש קשה לי בקור. רציתי לקרוא וממש קשה לי בקור. רציתי לישון ואני ממש לא מסוגלת בקור.

החלטתי לנצל את ההזדמות ולכתוב. להשמיע לעולם את קול האנשים הקפואים: אנחנו מסתדרים בכל מקום. ברכבות, משרדים, מרפאות. לפעמים לובשים סווטשירט לפעמים נושכים שפתיים כי שכחנו. פה ושם סובלים (בשקט. כי אין מה לעשות. מה שאחרים ייסבלו מחום? זה אשמתינו שלא הבאנו את הדובון). חולים מדי פעם בשפעת מזגנים. שורדים את הקיץ שכל כך ציפינו לו כדי להפשיר מהחורף. ומתפללים שייגמר כבר הקיץ כדי שיפסיק המזגן של הכפור. קול האנשים המדוכאים שזקוקים ליותר מעלות סלזיוס מהטמפרטורה השלטת. היה לי קשה לכתוב כי האצבעות שלי קשות וקפואות. אבל עד כה שרדתי כדי לספר. ולפחות אני כבר בבית יהושוע והסוף מתקרב. כלומר סוף הנסיעה....


3 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

קולות בתוכי

עכשיו, בדיוק עכשיו!!!!! - בזמן הבידוד הזה - זו ההזדמנות המיוחדת והחד פעמית שלי ואסור לי לפספס אותה: להרים סדנא דיגיטאלית לקליניקה ולהוציא ניוזלטר. לסדר את הבית ולתקתק כל פינה (כולל ארון הבגדים כמובן!)

  • Facebook Social Icon

© 2016 יערה מורי

by BesSite

אימון הווייתי בשיטת סאטיה בשילוב יוגה

פרדס חנה ורחובות

052-5453507

yaara@haderech-b.co.il.com

 

צרו קשר