יש לי היום יום הולדת וזו ההזדמנות המיוחדת שלי לברך ולאחל. לברכה החלטתי להשתמש בתמונת השייקר הנהדר הזה שקיבלתי במתנה מההורים החמודים שלי ביום ההולדת שעבר. ולמה? כדי לאחל לכם שגם אתם תקבלו מתנות שוות? כדאי, אבל זאת לא הסיבה. אולי כדי לאחל לכם שגם אתם תפתחו את הבוקר שלכם עם שייק פירות רענן? מומלץ מאוד אבל אני רוצה להעמיק עוד ס"מ או שניים בפוסט הזה.
כשקיבלתי את השיייקר המעולה הזה קראתי ביסודיות את הוראות ההפעלה והניקוי שלו. גיליתי שכדי לנקות אותו היטב צריך לפרק אותו. אבל כשניסיתי לעשות את זה, זה היה תקוע. לגמרי. עכשיו, לא מדובר כאן על בחורה עדינה וחלשלושה. אני זאת שנותנים לה את הצנצנות הכי עקשניות. אבל זה היה תקוע. באחריות. תקוע.
אז אחרי כמה שבועות של תקיעות הלכתי לתחנת השירות שכתובה באחריות. האיש הנחמד מאחורי הדלפק אימץ את כל הוורידים במצח שלו אבל זה לא תרם. ואז הוא אמר לי את המשפט המצער הבא: "חבל שלא באת קודם, זה כנראה סגור עם סיליקון והיה צריך להחליף, אני לא רוצה לשבור לך את זה. תשתמשי בזה ככה."
מצער...חבל שלא באתי קודם (סיפור חיי!) אבל השייקר עובד, אז פשוט הקפדתי על כללי ההגיינה שלו באדיקות בלי לפתוח אותו.
ואז... ואז!!!!!
יום אחד, כעבור כ-9 חודשים (זה הזמן הביולוגי שלוקח לדברים החשובים להבשיל) כאשר שטפתי אותו לתומי, הוא פשוט התפרק לי בידיים. ככה ל4 חתיכות, לפי הכללים שבעלון ההסברה.
מאז אני יכולה לשטוף אותו לפי הספר.
וזה בדיוק מה שאני מאחלת לכם: שכל מה שמרגיש לכם תקוע חזק בחיים שלכם, אפילו אם ניסיתם כבר 7000 פעם בכל הכוח, אפילו אם יש לכם אישור מאושיה סמכותית כמו המוכר בדלפק שאין מצב, זה דבוק עם סיליקון.
אני מאחלת לכם שבוקר אחד אתם תקומו ותראו שזה "פוף" השתחרר!
ככה, בלי מאמץ. אמן.