top of page

מפגש

עודכן: 30 במאי 2023


זה לא נגע בי. זה לא נגע בי ביום שישי כשנסעתי לצפון לחברה וחיכיתי חצי שעה בכביש החסום בגלל יידויי אבנים ובקבוקי תבערה. זה לא חלחל אלי גם בשבת כשעשיתי עיקוף של כמעט שעה כי אמרו שעדין עדיף לא לעבור שם, בכביש ליד הבית, בואדי ערה, זה נשאר רחוק גם אתמול כשהיה פיגוע בגן שמואל, חמש דקות מהבית שלי וגם היום, כשהיית שמועה שפרדס חנה סגורה בגלל אירוע דקירה. (ככל הנראה לא היה) שמעתי את זה ממתאמנת ערבייה, מהכפר שליד שהתלבטה אם היא יכולה להגיע או לא, אז בררתי. והבנתי שהיא יכולה.

ואז היא ישבה אצלי כאן היום ותיארה לי כמה היא עצובה מהמצב הזה ומהאלימות של הצעירים כמה היא מפחדת גם מיהודים וגם מערבים ואז סיפרה על האיש הנחמד ההוא, מבית החולים, כששהתה 24 שעות עם אמה שנתן לה בננה ושוקולד ודאג לשלומה והם דיברו כמו שני חברים ואחר כך בחדר האוכל, מול התמונות הנוראות בטלוויזיה שגם היא הזדעזעה מהן אמר: "צריך להרוג אותם. צריך לחסל את כולם, כולנו צריכים ללכת עם נשק שלוף ולחסל את כל מי שמדבר ערבית."

היא סיפרה לי איך היא שמה לב לנשימה שלה ברגע הזה, וספרה בלב והבינה שהיא לא חייבת לענות ולהתלהם כמו בעבר שהיא חופשיה לא להגיב. היא נשמה והרגישה שקט בתוכה ונשארה רגועה. והבינה שגם הוא בדיוק כמוה מפחד. "כשיש פחד אז אין מה לענות. ההיגיון ומי צודק, לא מדבר עם הפחד. "הוא מפחד בדיוק כמוני. הרגשתי הזדהות ולא כעסתי עליו."

נשמתי והוקרתי אותה על החמלה שבה. ואז בכל זאת התעקשתי. "מה הרגשת כשהוא אמר את זה?" וחזרתי על דבריו מה קורה כשיחסים של אמון הופכים לאלימים? "נבהלתי, התכווצתי. אני מרגישה את זה עכשיו. זה מפחיד." שהינו יחד עם המועקה בחזה. אם הכאב שהופיע בגוף. נתנו לו מקום ונשמנו איתו, וזה היה קשה.

"אני שמחה שבאתי" היא אמרה "למרות שחששתי בהתחלה." "גם אני שמחה שבאת. מאוד:" ואחרי שהיא הלכה התחלתי לבכות עכשיו זה נוגע בי. מאוד.

***

* הערה חשובה בעקבות תגובות מסוימות שקיבלתי: שאלו אותי אם לא נוגע בי שאנשים יהודים נרצחים. אוי... ממש לא לזה התכוונתי. כואב לי על כל אדם שנפגע. מאוד מאוד מאוד. זה קורע לב. כשכתבתי "לא נגע בי" התכוונתי לכמה המציאות שאני פוגשת פנים אל פנים חודרת אלי ומטלטלת את עולמי. אני, כמו הרבה מאוד אנשים, חייה במידה של ריחוק רגשי מהמציאות הכואבת הזו, מנגנון הישרדות ששומר על שפיות ואיזון. הכאב שלי, שתיארתי כאן, לא היה רק על הפחד של המתאמנת, אלא הכאב על כל מעגל ההרס-האלימות- הפחד והסבל שאנחנו שבויים בתוכו. מי ייתן שנשתחרר מהסבל וכולנו נהיה מאושרים.


13 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

איך לעצור את דליפת האנרגיה בדייטים ולשמור על החשק להמשיך בהיכרויות גם אחרי דייט מבאס

לא היה לו רכב ובאתי לאסוף אותו. עוד לפני שעצרתי את האוטו קלטתי שהוא פשוט לא בשבילי. זה לא העניין של המראה. אני די פתוחה בעניין הזה (כבר היו לי בני זוג מצורות וז'אנרים שונים) זה היה משהו שהוא שידר. זה

איך הפכתי ביטול מעפן - ממשבר ביחסים לרגע מכונן - שיתוף אישי

הבטחתי לכתוב לך השבוע, על הפעם ההיא שההוא ביטל לי בצורה מעפנה... כל כך נפגעתי ממנו עד עמקי נשמתי, ולא היה לי רעיון איך אפשר להמשיך מהנקודה הזו. אבל אז עשיתי משהו חדש ופורץ דרך עבורי, זה היה אדיר בשביל

איך בלבלתי את עצמי לגמרי ונשארתי עם גבר שבכלל לא רציתי - שיתוף אישי

אני רוצה לשתף אותך במשהו מאוד אישי שנזכרתי בו לאחרונה. זה היה בשבילי רגע של התעוררות שממש השפיע עלי אחר כך בבחירות הרומנטיות שלי ואולי תמצאי את עצמך בתוכו. הייתי בשנות ה-30 פלוס שלי, כבר אחרי כמה וכמה

bottom of page