ירח דבש (פרק ב')

עודכן ב: אפר 2

שבת בעכו. יצא לנו במזל שרומן עושה סיור בדיוק בשבת. אנחנו נרשמים, אין צורך לשלם, זה על בסיס טיפים. רומן מקסים, לבבי, מצחיק ומזכיר לי את גיגי מהספר "מומו וגנבי הזמן". הוא מספר, מסביר ומוביל אותנו בסמטאות עכו העתיקה. נראה שהוא פשוט מכיר כאן את כולם והנה יש בעל סוויטה והוא ממש מתרגש שיש לנו הזדמנות לראות.


אנחנו נכנסים למבנה הקסום בן 400 השנים, ובעל המקום מספר על החדר האחד שהוא העסק המשפחתי, הבייבי שלהם, של כל המשפחה המורחבת. איך הם טיפחו את המקום והפכו אותו מנגריה מאובקת לסוויטה מעלפת. אפילו חמאם יש כאן!

אני מסמנת לעצמי "וואו זה מיוחד! יום אחד אני רוצה לבוא להתארח כאן". "תבואי ללדת כאן, מישהו קורץ לי",

האמת סופר מפתה.

ליאור ואני חוככים בחיוך איך נביא את המיילדת לכאן.

"אם תלדי כאן, את מקבלת את הלילה עלי, אומר לנו בעל המקום המקסים". "חח... אני עונה. אם אני יולדת כאן אתה מקבל ממני ישר כמה לילות אקסטרה".


ורומן מסביר לנו שכל הקונספט התחיל לפני 6-7 שנים. משהו השתנה בעכו. אנשי המקום הבינו שהם יכולים גם להתפרנס ממה שהם גרים בו. הם הפכו מבנים עתיקים לחדרי אירוח.

זה יצר מצב ייחודי מאוד שחדרי האירוח הם ממש בתוך השכונה (גם אנחנו היינו צריכים ללכת ממש בתוך הסמטאות כדי להגיע מהקבלה לחדר שלנו). יוצר הזדמנות למפגש בין מקומיים לתיירים. וגם המון תמיכה הדדית של בעלי המקומות השונים זה בזה.


ממשיכים, אל סמטה צבעונית ומצויירת, אומנות ייחודית, סיפורים הסטוריים, וים. עכו באמת חו"ל.


וכשהסיור נגמר אנחנו ממשיכים לאולמות האבירים - אולמות תת- קרקעיים מתקופת הצלבנים.

הכול במרחק פסיעה כאן. אין קושי להתמצא ואין קושי להגיע. הולכים כ-5 דקות ומגיעים.

ו... וואו... מתחת לפני האדמה מתגלה עולם שלם ומדהים, הכול מלווה בהסברים. ילדים טובים שאנחנו – גם ליאורי וגם אני לא מדלגים על אף הסבר.

כאלה אנחנו: אוהבים טיולים רגליים במדבר, סדנאות זוגיות וטנטרה, אוכל מכל הסוגים, נופים, הסברים היסטוריים ועוד הרבה דברים. לא קשה לעניין אותנו, אנחנו באמת אוהבים מלא דברים שונים ומגוונים.


ובערב ארוחת ים. ולמחרת כבר ממשיכים לרמת הגולן.

התוכנית להיום - "עין שוקו" ע"ש מתן שנפל במרדף אחר מחבלים וזה היה הכינוי שלו.


הנופים נפתחים בירוק העז שלהם ואנחנו בהודיה עמוקה על הזכות לראות ככה את הגולן ירוק. עוד מעט הכול יצהיב ואנחנו – זוכים בדיוק בדיוק לזמן היפה ביותר בשנה.

כמה חשש היה שנפספס את ירח הדבש הזה, והנה זה יוצא בזמן הכי מושלם! הסגר התחיל להיפתח. אפשר לאכול בחוץ, הטבע התחיל להיפתח ואנחנו עטופים בפריחה וירוק. אושר.


הסימון לעין שוקו אמור להיות פשוט אבל אנחנו לא מוצאים אותו, את הרכב החנינו במקום הנכון – אבל אנחנו הולכים וחוזרים כמה פעמים בכיוונים שונים. הסתבר בדיעבד שהעשבים הירוקים כיסו את הסימון כנראה.


שנינו לא חזקים בכיוונים ומאוד מתלבטים לאן לפנות, עוד רגע מתייאשים ונכנעים. שואלים, מבררים, מירב האלופה, מארגנת הטיול שלנו, איתנו על הקו מנסה לעזור. ובסוף ליאורי מוצא שניים שבאמת יודעים ואנחנו מרגישים – הנה, אנחנו בדרך הנכונה - ומתחילים בהליכה.


הליכה קסומה של כחצי שעה במורד ההר. בנוף – הכנרת. הנה האקליפטוס שכתוב בהסבר. מגיעים.

שני אנשים מקסימים עם כלבה חמודה בדיוק מתארגנים לעזוב את המקום. אני מתעניינת אם הם מהאזור.

"אנחנו ההורים של מתן" הם עונים לי. ומשהו בי זע. שני אנשים שאיבדו את היקר להם מכל. "היה לנו פה מפגש עם נוער בסיכון ושתלנו עץ." הם מוסיפים. אני מרגישה צליל של קדושה.

איזו זכות להיפגש איתם, בדיוק ברגע הזה, מה הסיכוי שזה יקרה? כל העיכובים שהיו לנו בהתברברות היו מדוייקים כדי באמת להיפגש.


הם גם מתעניינים בנו ונראה שזה באמת מרגש אותם שבחרנו, בירח הדבש שלנו, רגע לפני לידה לבוא למקום ע"ש בנם. "מי צריך חו"ל עם הנוף הזה" הוא אומר. והיא שואלת "איך ידעתם על המקום?" אנחנו מספרים על מארגנת הטיולים הנהדרת שלנו מירב.


נפרדים מהם ואוכלים מול הנוף היפה אל הכנרת, שעת ערביים, כבר קר להיכנס למים אבל נעים להרגיש אותם ברגלים.


וכשחוזרים מגיעים למקום הלינה האחרון שלנו: הבאיי גאלי. כפר יורטים מונגוליים מושלם ויפיפה! איזה אושר. עוד חו"ל. וגם פה מתרגשים בשבילנו ונותנים לנו באהבה שורה ראשונה לנוף הכנרת כי אנחנו בירח דבש. כמה מתיקות... אנשים ממש ממש דבש.


למחרת אנחנו ממשיכים צפונה לבניאס, מסלול קסום ויפיפה. הפקיד בקבלה דואג לי ומזהיר אותי בדיוק כמה מדרגות יש לעלות ולרדת (נדמה לי שכמה אלפים...) ואני כל כך שמחה שאני יכולה לסמוך על הגוף שלי, אפילו במצב הזה. "הכול בסדר, תודה", אני עונה.

המסע הזה מפגיש אותנו עם כזה רוחב לב, נעים להיות בהריון גדול ולקבל כזה פרגון מכל מי שפוגש אותנו.


אנחנו יורדים ועולים בנופים האירופיים העוצמתיים של הבניאס ומשם ממשיכים לעוד נקודה, כמעט אחרונה שבה נפגש עם הצלמת שלנו נועה הגלעדי לצילומי הריון בבניאס.

ונועה המקסימה והמוכשרת, לא רק מצלמת אותנו אלא גם ממש לוקחת אותנו לטיול חניכה ומעודדת אותנו לטבול במים הקפואים – כמה עוצמה!


ובכלל - מה הסיכוי שהכל ייסתנכרן ככה? ששובר צילומי הבניאס שיש לי אצלה כבר חודשים, ימומש פתאום בצורה כל כך מושלמת – כצילומי הריון עם האהוב שלי בקצה של ירח הדבש המתוק שלנו??? אבל קסמים קורים לנו. הכל הסתדר בדיוק, התכנון מושלם.


ליאורי כרגיל על ההגה, לוקח אותנו חזרה בדרך הלילית המאתגרת ונותן לי לישון, כפרה עליו. איך הוא נוהג אותנו ככה מדרום לצפון בקלות, הכול עם חיוך ובכיף.

למחרת אנחנו כבר קמים, יוצאים לעוד טיול רגלי קצר בשביל הגולן ומתארגנים הביתה.


וכשמגיעים הביתה פוגשים את יצורי האור ששמרו לנו על הבית ובעיקר על קוקו! והם... השניים המתוקים האלה – השאירו לנו בית מצוחצח, חצר מתוקתקת כמו שלא הייתה כבר חודשים, עוגת לב עם קצפת ותותים, לחם שעשו, קציצות חוביזה, קריסטלים יפיפיים ועוד המון הפתעות. מדי פעם אני הולכת בבית ומגלה עוד דבר. הנה ארון המצעים מסודר מאין כמותו. שני מלאכי אור ששמרו לנו על המרחב ופינקו אותו ואותנו באהבה. הלב מלא בהודיה.

המסע המשותף שלנו הושלם.


יש עוד כל כך הרבה לספר אבל העיקר הוא שזכינו בזמן של פלא וקסם. ממש. זמן לחיבור.


היה יכול להיות קל – בתוך עומס החיים, לחץ הזמנים, היעדר חו"ל, המקומות החצי סגורים, שאריות הסגרים, איום הבידודים, התו הירוק, החשש שאדבק - היה יכול להיות כל כך קל לוותר על זה.

ואני בהודיה ענקית לכל מי שעודד אותי לעשות בכל זאת עצירה. לחגוג את היש – כי יש כל כך הרבה. ובעיקר יש את מה שבלב - אהבה כמה חיכינו לה. שנינו הלכנו דרך מאוד ארוכה כדי לזכות בה.

אפשר להמשיך הלאה, הכול כרגיל. יש חיים, מחוייבויות, עניינים. כמה פעמים בחיים אנחנו שוכחים לעצור לחגוג ולהתענג על ההישגים שלנו ופשוט ממשיכים?

אבל הייתה כאן בחירה, כל כך חשובה, לעצור ולהתענג על הפרי שזכינו בו, פרי האהבה שבלב, רגע לפני שפרי האהבה שבבטן תופס את מלא המקום.


תודה לכל מי שעודדו אותי לא לוותר על זמן הקסם הזה שילך איתנו עוד הרבה הרבה שנים קדימה.

תודה להורים המדהימים שלי שאפשרו את זה. Leah Mory Rauch Yves Mory

תודה לאהוב שלי שהזמן איתך הוא תמיד המתנה הכי גדולה שאני יכולה לאחל לעצמי. Lior Levy

תודה למירב המופלאה שבכלום זמן ארגנת לנו טיול פלאים שענה לכל משאלות ליבנו ונתן לנו חוויה בלתי נשכחת. את אלופה אמיתית. Meirav Talmor-Kashi

תודה לשני יצורי האור ששמרו לנו על הבית – אליאב ואביגיל – הייתם בעצמכם מתנה ענקית. Eliav Shem Tov Avigail Becher

תודה לנועה גלעדי המוכשרת על הצילומים המדהימים והסיור המיוחד בבניאס. Noa Hagiladi

תודה לזהבה ויובל המופלאים על סדנה עוצמתית שהיוותה את לב לבו של המסע שלנו ונתנה לנו ממש צידה לדרך. Zehava Almog Yuval Lulav


תודה לגוף שלי הנהדר שנשא אותי בקלות ובבריאות בלי להתלונן על הכובד הזה בבטן, תודה שאני יכולה לסמוך עליך ככה.

תודה לך דביבונת הקטנה שבעטת מבפנים כשביקשתי לוודא שהכל כשורה, ובסך הכול – היית כל כך רגועה ואפשרת לכל זה להתרחש. תודה שהיית אתנו ככה בנוכחותך השקטה במסע האהבה הזה. אני כבר ממש ממש מתרגשת לפגוש אותך.






39 צפיות0 תגובות