הפעם הראשונה

הפעם הראשונה שאני יורדת מהמיטה והולכת הפעם הראשונה שלי בשירותים אחרי כל מה שעברה רצפת האגן שלי הפעם הראשונה שיש לי שעה שלמה לישון כי את נרדמת בידיים לא שלי הפעם הראשונה בבית אחרי איך שעזבנו אותו באישון לילה הפעם הראשונה שאני נוהגת ואנחנו נוסעות רק שתינו יחד הפעם הראשונה שאת במנשא הפעם הראשונה שאני פותחת את המחשב (אין מה לעשות, צריך להגיש דו"ח למע"מ) הפעם הראשונה שאני מקריבה שעות שינה כדי לבלות זמן עם החבר הכי טוב שלי, אבא שלך הפעם הראשונה שאני מבשלת הפעם הראשונה שאני נותנת לאהוב שלי לגעת לי בשדיים אחרי כל הכאבים האלה בפטמות הפעם הראשונה שאני כבר יכולה ללכת על באמת, ואנחנו יוצאות לסיבוב בשכונה הפעם הראשונה שאת ישנה רצוף ואני ישנה כמה שעות שלמות הפעם הראשונה שאני מעזה לעשות יוגה ומגלה איפה הגוף שלי עכשיו הפעם הראשונה שאני מעזה לקחת גם את קוקו אתנו לטיול בשכונה בלי לפחד שהוא ימשוך, ואת חלילה תיפלי הפעם הראשונה שאנחנו נוסעות יחד לטבע, לבית קפה, למפגש חברות, לארוחה משפחתית, לדיקור, למאמנת הסאטית שלי המדיטציה הראשונה הפעם הראשונה שאני מפוקסת מספיק כדי לדבר כמה דקות עם מתאמנת הפעם הראשונה שאני מבשלת לכל המשפחה לארוחת שישי הפעם הראשונה שאנחנו עושים אהבה הפעם הראשונה שאני משאירה אותך עם אבא לבד וסומכת על זה שאת יכולה לקחת בקבוק ועדיין תעדיפי את הציצי שלי.

חודשיים ביחד

וזה עוד בלי לספור את הפעמים הראשונות החדשות: כמו למשל הפעם הראשונה שינקת ממני ~~~

אלא רק הפעמים הראשונות הישנות אלה שהיו כמו בגלגול אחר

וכמעט כל יום יש פעם ראשונה ישנה נוספת של כל מה שהיה מוכר בעבר, ונראה לי פתאום כל כך מעבר לתחום האפשר. אבל כל יום גם מביא אתו התחדשות, התפתחות הגוף מתרפא, היכולות חוזרות, את גדלה ומתגלה לי, היחסים שלנו נטווים, התודעה מצטללת, סדר חדש מתבהר בה. ובתוכו את, שחקנית ראשית שלי.

מה שלא התאפשר אתמול הופך למציאות כבר היום. החיים קורים בקצב מרגש.

תודה אהובה שלי

תודה על חודשיים ראשונים יחד שהיה בהם הכל מהכל והכל תודה שאת מאפשרת לי לחוות את עצמי מחדש בפעם הראשונה וגם על כל הפעמים הראשונות החדשות שהיו לנו בהם: הפעם הראשונה שהסתכלת לי בעיניים, הריקוד הראשון שלנו, הטיול הראשון בעגלה, הפעם הראשונה שחייכת אלי בעיניים זוהרות, הצחוק הראשון, הלילה השלם הראשון, הפעם הראשונה שזיהינו קקי ולקחתי אותך לעשות בלי חיתול.

פעם ראשונה שהלב מתפקע ככה מאהבה.

את ילדה מקסימה ונהדרת תודה שבאת אלינו אביבי המתוקה להאיר לנו את הבית, את העיניים, את החיים והלב. אני מתאהבת בך כל יום עוד ועוד.

הפעם הראשונה שאני כותבת פוסט. יום הולדת חודשיים שמח יפה שלנו.

***

והערה חשובה בעקבות מספר תגובות דאוגות שקיבלתי:

תודה לאל אין מה לדאוג.

הכול בסדר באמת.

לא עברתי שום דבר קשה או מטלטל באופן יוצא דופן.

כלומר, כן, לידה היא דבר קשה ומטלטל באופן יוצא דופן.

לפחות עבור הרבה הרבה נשים, ככה זה היה בשבילי.

ואולי בגלל שזה מעט מדי מדובר, כל התופעות, כל ההרגשות.

אז כשסוף סוף מישהי משתפת זה נשמע דרמטי כל כך.

כלומר כן, זה בהחלט היה דרמטי.

אין ספק שהטבע סיפק לנו חתיכת דרמה סביב כל העניין הזה של לידת בת או בן אנוש.

באמת ששלום לי

ולכולנו

וגם הרבה יותר מזה :)