בשבוע שעבר שיתפתי אותך בחוויה שהייתה לי כשהבנתי שבלבלתי את עצמי לגמרי ונשארתי בקשר מהסיבות הלא נכונות. (לא בגלל שבאמת רציתי את אותו בחור אלא מתוך געגוע לחום ולקשר והיאחזות בסיפור שזה יכול לקרות איתו).
אז איך אנחנו מבחינות
מתי אנחנו נשארות מתוך אהבה ורצון כן להיות עם האדם שאיתנו,
ומתי אנחנו אוחזות בקשר מתוך הימנעות מחוויית הפרידה והלבדות?
דבר ראשון חשוב להבין שבבסיס של השאלה הזו עומדת השאלה
האם אני פועלת מתוך תשוקה או פחד
לא תמיד קל להבחין ביניהםן, אבל זה עניין של אימון
ללמוד להכיר בתוך עצמינו:
את המגמה של תשוקה
ואת המגמה, השונה, של פחד.
בכמה קווים כלליים:
אם אני נשארת עם אדם מתוך רצון כן להיות איתו אז -
אני אוהב לבלות במחיצתו ולעשות איתו דברים,
יהיה לי נעים להיות איתו ואני אחכה לזה, אולי אפילו אתרגש לפני מפגש משותף.
כשאחשוב עליו או אספר עליו לאחרים יקפצו לי לראש המעלות שלו,
אני אהלל אותו ואתפעל ממנו.
אם אני נשארת בקשר כהימנעות ממה שמחכה לי בחוץ אז -
אני חווה סטרס כשאנחנו לא נמצאים יחד.
אני מבקשת, אולי אפילו דורשת, שנפגש, אבל הזמן המשותף שלנו יחד כבר מתיש או מאוס עלי. הרבה פעמים הוא פשוט מעצבן אותי.
כשאני חושבת עליו ומדברת עליו עולות בי הרבה מחשבות ביקורתיות ששופטות אותו,
והוא "לא מספיק" בעיני.
קיבלת תמונה כללית?
עכשיו... רגע לפני שאת ממהרת לשפוט קשר שאת נמצאת בו - אלה קווי מתאר כלליים.
בבקשה אל תקחי את זה כ"תורה מסיני" אלא כמצפן שעוזר לך לגלות את האמת שבתוכך.
גם הזוג הכי מושלם בעולם, יכול לעבור תקופות שפחות בא לבלות יחד ושמחשבות כעוסות וביקורתיות ממלאות את בימת המחשבות. אז לא להבהל ולחרוץ גורלות!
ואני כן רוצה להציע לך עוד משהו:
שבי עם עצמך רגע ועצמי עיניים.
דמייני את עצמך בזוגיות המושלמת שאת מאחלת לעצמך.
(נסי רגע להתרומם מהקשר הנוכחי וההתלבטויות שבו)
את יכולה ממש לדמיין גבר אחר או דמות ללא פנים.
לראות איך אתם מתנהלים יחד, את התקשורת, את הזמן המשותף, את המיניות... הכל.
אחרי שיש לך את התמונה הזו בראש -
בואי תשאלי את עצמך:
מה יש כאן שכל כך טוב עבורי?
מה אהבתי בקשר המדומיין הזה?
חיבור? קרבה? שמחה? אינטימיות? - את תגידי.
דרך התרגיל הקטן הזה את מגלה מה באמת חשוב לך במערכת יחסים זוגית.
ועכשיו - בואי נחזור למערכת היחסים שבנוגע אליה את מתלבטת.
האם הדברים האלה, אלה שגילית שחשובים לך -
האם הם מתקיימים בה?
האם מה שבאמת חשוב ומהותי לך, מה שאת מעריכה ביחסים זוגיים, האם זה מתקיים?
ואם לא - האם את צופה שיש סיכוי שבעבודה ראויה על היחסים הדברים האלה ייתפתחו?
האם את והוא חותרים לאותו הכיוון?
כי אם מה שחשוב לך באמת לא מתקיים,
ואם את אפילו לא יכולה לדמיין את זה מתפתח,
ואם הוא בכלל לא חותר בכיוון שאת חותרת אליו,
אז כן,
יש סיכוי שיש כאן סיפור שבמציאות כבר לא מספק אותך,
וכן, אולי כדאי לבחון אם הגיע הזמן לשחרר את הסיפור הזה ולפתוח דף חדש,
שיש לו את כל הסיכויים להיהפך לזוגיות מספקת ומרגשת,
כמו זו שאת באמת מאחלת לעצמך.
מקווה שהמדריך הקטן שכתבתי לך - להבחנה בין רצון להמנעות תורם לך.
תספרי לי איפה זה פוגש אותך?
top of page
חיפוש
פוסטים אחרונים
הצג הכולbottom of page
Comments