חופש להיות פרטית

בזמן האחרון כתבתי כמה פוסטים
 
 ולא העליתי אותם.
 
 ככה סתם
 
 אפילו שהם טובים
 
 אפילו שהם יכלו לתת ערך
 
 אפילו שהם בטח יקדמו את העסק...
 
 כנראה שהתחשק לי להשאר פרטית.
 
 לפעמים בא לי להישאר פרטית.
 
 שהשמחה שלי תשאר פרטית
 
 והכאב שלי יישאר פרטי
 
 והתובנות שלי
 
 והחגיגות שלי.
 
 גם אתם מרגישים ככה לפעמים?
 
 זה מן עולם כזה שאנחנו חולקים בפומבי
 
 תמונות של ארוחת הצהריים,
 
 תמונות של הילדים
 
 חוויות מכוננות
 
 והקשיים הכי כמוסים שלנו
 
 הכל כאן
 
 ברשת
 
 ואז טוב ונעים להזכר,
 
 שגם זה מותר
 
 להשאר ככה פרטית לעצמי
 
 ולמי שאבחר פנים אל פנים באמת.
 
 לפעמים זה פשוט נעים.
 
 את המחשבה הזו, חלקתי עם כולכם.