זוז, אתה מפריע

אז ככה זה נראה כשאנחנו מפריעים לעצמינו. ככה זה נראה כשאנחנו נותנים לאגו שלנו לעמוד ביננו לבין התרומה שלנו בעולם. הדגמה:
 
 12 שנים אני משחקת בהצגה ''מומו וגנבי הזמן''. ראיתי כבר מאות אנשים יוצאים נרגשים, חוזרים שוב ושוב, צוחקים, מחייכם, בוכים, מספרים איך היא נגעה בהם ואפילו שינתה להם את החיים. אני יודעת שההצגה עובדת, איתי ובלעדיי. ראיתי אותה בעצמי וחוויתי התרוממות רוח. אני יודעת שהיא חוויה ומתנה מיוחדת במינה, בלי קשר אלי.
 
 היום הופענו בעין שמר. שזה מטר מפרדס חנה. מקום שאני חיה בו 11 שנים. יש לי כאן מאות אנשים שאני מכירה ואולי יותר. ברשימת התפוצה שלי כמה מאות מכותבים, ברובם הגדול היו בדרך זו אחרת לקוחות שלי. יש לי עוקבים בפייסבוק (לא מעט) וקבוצות משמעותיות שאני חברה בהן. בגדול, כולם יודעים שאני משחקת במומו. רבים מצפים לעדכונים ומבקשים לדעת. אגב, כבעלת עסק אין ספק שזו הזדמנות פז לחשיפה ושיכירו אותי, דרך דבר כל כך יפה שאני שותפה לו.
 
 אבל לא שלחתי. ולא פרסמתי. את החברים עדכנתי בחצי כוח. כאן בפייסבוק פרסמתי רשמית רק אתמול ב10 בלילה.
 
 מה נסגר איתי??
 
 אז בסופו של יום אחרי שקצת נרגעת. עושה חשבון נפש ומבינה ש…. ככה זה נראה כשאנחנו מפריעים לעצמינו, כשאנחנו מונעים מהאור שלנו לצאת לאור. כשאנחנו שמים את האגו שלנו לפני התרומה שלנו בעולם.
 
 הכל בגלל שהייתי במתח מזה שאני בתפקיד חדש? ובאופן לא מודע התפדחתי? אוקי…. פחדתי שלא יצא לי טוב. שאני אצא שחקנית לא כל כך טובה. רציתי ולא רציתי שיבואו. עדיף אלה שלא מכירים אותי. אלה מכם שקרובים לי, בכנות, כנראה העדפתי שלא תראו. אבל על הדרך מנעתי מחלקכם את ההזדמנות להנות מהחוויה.
 
 הערב. אחרי הצגה שהייתה אחת הקסומות, אנשים שיצאו עם ברק ודמעה בעיניים, כשאני כבר יכולה קצת להירגע (כי זה מאחוריי, ובסופו של דבר הייתי אחלה), סוף סוף אני מתפנה פתאום לחשוב גם עליכם. עכשיו אני קצת מצטערת על אלה מכם, שאולי רציתם לו ידעתם... סליחה!

אני יודעת שבאמת העמוקה, אין החמצה. עשיתי מה שיכולתי בזמן שהיה. ההצגה הייתה מלאה. מי שצריכים היו להיות בה היו, ומי שעוד רוצים יגיעו בזמן אחר, שבוודאי יהיה הנכון ביותר בשבילם. ובכל זאת זה רגע של הזדמנות להתבונן.

בעצם זה בכלל לא היה עלי. זה על הערך והתרומה שיש לסיפור היפה הזה לתת לנשמה. זה על דבר גדול יותר שאני רק חלק ממנו.

קרה לכם פעם שמנעתם מהאור שלכם לתת את התרומה שלו בעולם רק כי פחדתם שלא תצאו טוב? מכירים? כמה פעמים זה בכלל לא עלינו, אלא על דבר גדול מאיתנו שאנחנו בסך הכל משרתים ופשוט לוקחים בו חלק.

כמה זה חבל… העולם היה מקום עם כל כך הרבה יותר אור, אם לא היינו שומרים אותו לעצמינו… כמה אור יהיה פה, אם נוכל פשוט לתת לו… לצאת לאור.

יש משפט כזה:

אתה זה שעומד בינך לבין החלומות שלך,

זוז - אתה מפריע.